"50 גוונים של ירוק"
PURA VIDA - קוסטה ריקה

הקדמה : מה זה  PURA VIDA? 

הפירוש המילולי:  ״חיים טהורים״ / ״החיים הפשוטים״,

הביטוי הוא המוטו הלא רשמי של אחת המדינות המאושרות ביותר בעולם, קוסטה ריקה.

אבל זה יותר מאשר רק ביטוי: זו ממש דרך חיים אם תרצו פילוסופיית חיים.

לחיות PURA VIDA, או את החיים הטהורים, משמעו לחיות את החיים שניתנו לך במלואם, באופטימיות נצחית ומוחלטת, תוך מיצוי כל הנאה אפשרית מהם, כי אנשים צריכים להיות אסירי תודה על מה שיש להם ולא להתעכב על דברים שליליים. בקיצור, החיים קצרים מכדי להיות מודאגים ועצבניים. המקומיים משתמשים במונח הזה בכל מקום ובכל סיטואציה: כדי לומר שלום, להתראות או אפילו להגיד שהכל טוב, ממש כמו "הסבבה" שלנו.

יום 1 למסע:  הגעה לקוסטה ריקה

שנים רבות הצבתי את קוסטה ריקה ליעד לטיול, כאשר ראיתי את הפרסומת של אירה כהן שמובילה טיולי נשים בעולם, "טיוליידי", על טיול בן 15 ימים לקוסטה ריקה, הודעתי למשפחה ובעבודה,  זהו אני נוסעת !!! אחרי 2 מפגשי היכרות עם הנשים בביתה של אירה, התחושה היתה טובה, אני הרי כבר יודעת לזהות נשים זורמות, קלילות, כיפיות ומצחיקות. כולנו חיכינו וציפינו לתחילת המסע. היו גם חששות, מצד אחד, המלחמה והחטופים שעדיין בכותרות, ומצד שני, הידיעה שאנו צריכות לנהל את ההגעה לטיסת ההמשך ממדריד לסאן חוזה, כמבצע צבאי, וזוהי ההנחיה של אירה "המפקדת":

היעד: כיבוש ה GATE בזמן.

הטקטיקה: "בנות, אנחנו לא עוצרות בחנויות בדרך לטיסת ההמשך, אנחנו גם לא עוצרות לשירותים. אנחנו הולכות כדבוקה אחת, בזריזות מרבית, אני בהתחלה ומישהי במאסף לזרז אחרונות, ולוודא שאף אחת לא נשארת מאחור. .רות סוף". ואנחנו הרי חיילות ממושמעות ומצטיינות, כבשנו את היעד בהצלחה: הספקנו את הטיסה. עכשיו אפשר לישון... בעצם ממש לא, רוצה אבל לא מצליחה...אז פשוט עושה בינג': יומנה של ברידג'ט ג'ונס 1+2+3. אין ברירה בשביל להגיע למקומות קסומים,  צריך לסבול טיסה של 11 שעות  במחלקת תיירים. סוף סוף נחיתה, ביקורת דרכונים, איסוף מזוודות. זהו החלק הקשה והמייגע מאחורינו עכשיו אפשר להתחיל במסע ובכיף.

קוסטה ריקה HERE WE COME , עשרים נשים מצ'וגעות, אך מקסימות מגיעות לעשות קצת שמח.

יום 2  למסע : הר געש פואז – מפלי לה פאז

בוקר טוב- PURA VIDA - קוסטה ריקה

06:30 בבוקר, קמה בהתרגשות מלאת חיוניות,  וכולי ציפייה וסקרנות לקראת היום הראשון במסע שלנו. אחרי ארוחת בוקר קלילה ובוק צילומים שלא מבייש דוגמניות-על, לצד עצי הקוקוס ומי הבריכה התכולים,  תמי הגננת מסדרת את ילדות הגן במעגל, לריקוד מעצים לצלילי השיר "זה מתחיל בצעד" של עדי אברהמי,- איזו דרך נפלאה לפתוח את הבוקר.בדרך להר הגעש פואז עצרנו בסופרמרקט קטן,  לא קנינו אורנג'אדה, (משה מה יש לך מאורנג'אדה? ) אבל קנינו מתאמי חשמל, כי איך אפשר אפילו בלי Shopping קטן. האויר במעלה השביל להר געש פואז היה צח וקריר, הערפל הכבד הסמיך והלבן כיסה את צמרות העצים ואפילו את הלוע הכחול של הר הגעש,  מה רבה היתה אכזבתינו שלא זכינו לראותו, אבל אתן יודעות, שום דבר לא יוריד לנו את מצב הרוח, כי  "יש לך פה עניין עם פועלות בניין, שאוהבות אותך עד ראש ההר".

המשכנו לשמורת הטבע של מפלי לה פאז: האכלנו טוקן צבעוני, וראינו גם נמר עצבני, הצטלמנו למרגלות המפלים, כשסביבנו עצים ירוקים, הלב מתרחב למראות הטבע המדהים , הו "מה רבו מעשיך אלוהים".

לפתע החלו הגשמים, אז ניצלנו את הזמן, איך לא לארוחת בופה עם מטעמים, בדרך חזרה למלון, לא פספסנו,  חס וחלילה, גם עצירת קפה ופינוקים. חזרנו למלון עייפות וקצת רעבות, מקלחת קצרה, והופ לארוחה. היום קרב לקיצו, יושבות במעגל היכרות, כל אחת מספרת על עצמה: על המשפחה, ילדים,  נכדים, הפנסיה והעבודה.

אני מתבוננת במעגל הנשים ושואלת את עצמי:

מה גורם ל 20 נשים שבאות מרקעים כל כך שונים, לצאת ביחד למסע משותף בן 15 ימים? האם זו התשוקה  לטייל בעולם? זה הרצון להתנתק מכולם? האם זה החלום לצאת להרפתקאות, לשבור שגרה או  לתת לעצמך מתנה? או שאולי את בסך הכל רוצה קצת חופש ממך מעצמך-מהקול שחופר לך ,

שלא סומך,

מזאת שמודאגת,

שלא מניחה,

מזאת של "מה יהיה?" מזאת של "אַת צריכה"

אז מה את אומרת?

מה הסיבה, האם היא אחת ויחידה או כל החבילה כולה?

.

יום 3 למסע: החווה אורגנית של דון חואן – העיירה לה פורטונה- הר געש ארנל - מעיינות חמים  PARADISE HOT SPRINGS

בוקר טוב- PURA VIDA - קוסטה ריקה

היום עוזבות את מלון wyndham, הבוקר התחיל באתגר פסיכומטרי:

מי רוצה להשאיר את הטרולי במלון?

או בעצם את המזוודה הגדולה באוטובוס?

התיק גב לספא?

והטרולי למטוס?

הכסף באוטובוס?

והמעיל עליי לא עליי, חם קר , גשם שמש,

וואי וואי , קוסטה ריקה, "איך את מבלבלת אותי את מבלבלת, אותי"!!!

זהו החלטתי, הכל איתי צמוד אליי, לא לוקחת סיכונים, יאללה ממשיכים!!!

עולות לאוטובוס, יום שישי את יודעת יש באוטובוס מסיבה, אנחנו Dancing queen, עם מצב רוח חופשי, ישנן בנות ישנן בנות, שמה שהן רוצות, זה לרקוד ועוד לרקוד.

הגענו לחווה האורגנית של דון חואן, טעמנו  ליים, שורש כורכום ואיך אפשר שלא, אשווה, צמח הכלבויניק: ליפסטיק, סומק, קרם שיזוף, ותכשיר דוחה יתושים ואפילו משתמשים בו לבישולים. ולפינאללה, מוניק הוציאה את  האגרסיות שלה על קנה סוכר, ולמסכן סחטנו  גם את המיץ , הרמנו לחיים, ואמרנו סלוד. 

סיימנו בראש טוב, ומשם עצרנו לארוחת צהריים בעיירה "לה פורטונה", שהתבררה כמלכודת תיירים שהפציצה במחירים.

המשכנו לטיול רגלי בהר געש "ארנל", הר געש פעיל שהתפרץ לראשונה בשנת 1968 (השנה שאירה נולדה), בשעה 07:30 הר הרעש התפרץ , נהרסו 3 כפרים, ונהרגו 87 אנשים. 

רק עיירה קטנה  שנקראה אל בוריו, לא נהרסה, ולכן שמה שונה ללה פורטונה, עיירת המזל. 

סיימנו את היום בטבילה ממושכת  במעיינות החמים,paradise.

מה אתן אומרות בנות, האם ככה אתן מדמיינות   את  גן עדן?

יום 4 למסע: עץ האיגואנות - LOS CHILES  - שמורת קניו נגרו  - כפר חוואנילמה

בוקר טוב- PURA VIDA - קוסטה ריקה

הבוקר בא,  הבוקר בא,  בוא נגיד תודה, למי? לאורלי !!! אך איזה בוקר, שחררנו את האגן עם עינטוזים וריקודים מסביב לבריכה לצלילי השיר:

"חביבי יא עייני

יא עייני יא ליילי

יא מסהר עייני

בנהרי וליילי"

איך אומרים, אין כמו מוזיקה מזרחית להרים את המורל ולעשות בלאגן.

סיימנו את פרק ההווי והבידור של הבוקר, מחוייכות וצוהלת,  ועלינו לאוטובוס בדרכינו לתחנה הראשונה: 

עץ האיגואנות:

המדריך המקומי ריי, הסביר לנו פרט מאוד מעניין, למה האיגואנות שראינו הן בצבע כתום ולא ירוק? כי בטבע, כשהזכרים מיוחמים, הם חייבים  למצוא זיווגים,  ואז בשביל להיות מרשימים, הם מחליפים צבעים. 

בנות, כולנו הרי יודעות,  בסוף אצל הזכרים, הכל מתחיל בסקס ונגמר בסקס. 

ב LOS CHILES: 

עשינו קרוז  "יוקרתי" בסירה, החום היה כבד , אבל איזה  מזל שיש לנו את אירה, תשמעו,  עוד לא הספקנו להתיישב,  והיא חילקה, לנו  לא פחות ולא יותר,   מזגן ידני, תוצרת סין, בייבוא אישי , ובעיצוב ציפורי, והנה עוד  סיבה לצלם עוד תמונה ,  עכשיו גם עם  המניפה. 

אחרי 20 דקות של שייט, התמזל מזלנו, במרחק נגיעה היו לידינו  3 קופי קאפוצינו, תלויים על עץ, 3 שחקנים  בסרט מתח-פשע, בסגנון משחקי הכס  תוצרת ההפקה ההוליוודית של "טיוליידי".

השחקן הראשון:

זכר הגאמא, בתפקיד סוכן המוסד, אם תרצו איש המודיעין של 8200,  תפקידו לתצפת ולהתריע לחבורה על סכנה שמתקרבת. עכשיו אני תוהה לעצמי, אילו  ב 7/10 היה לנו בצבא זכר גאמא כזה, אולי המחדל הגדול ביותר בתולדות המדינה היה נמנע? 

אחריו על הענף,

שחקן משני בסרט, זכר הביתא, הוא למעשה היורש העתידי  של הכתר, הבן הביולוגי של זכר האלפא, כשהוא יגדל ויתחזק , הוא ילחם מול אביו, יהרוג אותו, וכך יתפוס את השליטה על הלהקה.

והשחקן הראשי, בתפקיד אל פאצי'נו, מנהיג הלהקה,  זכר האלפא- ובכינויו "פני צלקת" THE SCAR FACE: פניו חרושים בצלקות שהן תוצר של קרבות . זה המחיר שהוא צריך לשלם בשביל הזכות הבלעדית להזדווג עם כל  הנקבות של הלהקה. והפרט הכי מעניין בזכר האלפא, שהוא הורג את  הצאצאים הזכרים שלו,  בכדי שלא יהיו לו יותר מדיי מתחרים על הכתר. בעודנו מתלהבות מחבורת הקופיפים העבריינים, לפתע "פני צלקת" , ראש הכנופיה, התחיל לנהום עלינו, תקשיבו, תוך 2 שניות 20 נשים, חזקות ומועצמות,  ברחו לתוך הסירה, תוך כדי צרחות וייללות, כשריי המדריך עומד בצד משועשע מהמחזה המצחיק.

אבל איזה באסה, תפנית חדה בעלילה, מכשיר הטלפון של ריי, נלקח על ידי  "יד נעלמה".

אחר הצהריים הגענו לכפר "חוואנילמה", שהוא מעין קיבוץ קוסטה ריקני. הכנו אמפנדס, רקדנו ריקודים לטיניים, והדובדבן שבקצפת , הופעת ריקודים של ילדי הכפר. 

אחרי ההופעה כולנו כבר היינו מאוהבות, 

במי? בריי? לא לא לא

אז במי?  כמובן בדניאל הקטן עם החיוך המתוק והתמים, כי ככה זה חיבור בין  נשים לילדים.

הנה אנחנו לקראת  הבוקר של היום החמישי, חלקינו בציפייה וחלקינו בבעתה, לקראת פעילות האקסטרים. אבל בנות, לי זה ברור שהולך להיות לנו מדהים, כיף מצחיק , אז יאללה בואו נתחיל...

 יום 5 למסע: יום אדרנלין -  CANOPY & CANYONING

בוקר טוב- PURA VIDA - קוסטה ריקה

היום הוא יום לא שגרתי, כי מדובר על יום אתגרי. 

כי ב LANDS IN LOVE, יודעים לעשות חיים

התחלנו את פעילות האקסטרים, ב 7 תחנות קנופי, בהם ריחפנו עם אומגה  בין העצים  והרגשנו כמו ציפורים. 

תוך כדי קריאות עידוד אחת לשניה, מצאנו את עצמינו גם מעודדות את מרווין בקריאות ותשואות   DANCE MARVING DANCE, תוך שהוא  מנענע את האגן בסגנון לטיני,  שר ונהנה מתשומת הלב של 16 נשים סביבו.

בהמשך קפצנו על חבל כמו טרזן, עפנו כמו סופרמן, ועשינו קניוניג בתוך המפלים כמו ספיידרמן.

בסיום הפעילות, בעודנו מחכות ללימוזינה שתגיע לאסוף אותנו חזרה למלון, שמענו קולות של גלגלי טרקטור, כן זה היה טרקטור שאליו היתה קשורה עגלה, עליו עלינו  יחד עם אנשי הצוות שהתיישבו על הכף של הטרקטור. 

הגענו למלון מרוגשות ובעיקר מרוצות, כי היום היה שיעור מאלף לכוחה  של קבוצה מעודדת, מפרגנת ומחבקת, שנותנת אומץ לעשות דברים בלתי רגילים ולשבור את תקרת הזכוכית של עצמך.

יום 6 למסע:  לריו סלסטה-"הנהר הכחול

בוקר טוב- PURA VIDA - קוסטה ריקה

היום נוסעות לריו סלסטה Rio Celeste, ובתרגום חופשי,  "הנהר הכחול". את הטיול הוביל המדריך המקומי "כריס" ובכינויו "הקפיץ", שלא הפסיק לצחוק, לדבר, לרקוד ולזוז ללא הפסקה. תוך כדי הליכה מתונה על שבילי השמורה, החל לרדת גשם זלעפות, מיד פתחנו מטריות, התכסינו בשיכמיות גשם (למי שהיה), והמשכנו חדורות מטרה, לכיוון הנהר הכחול , שלמעשה התברר שצבעו ירוק (על פי כריס המדריך, התנאי לצבע מים כחולים הוא  שבמשך שבוע לא יהיו גשמים).

בערב היה לנו שיעור סלסלה, היתה אנרגיה טובה ושמחת חיים, כי זה מה שעושים הריקודים.

וכך סיימנו עוד יום במסע שלנו במדינת ה PURA VIDA.

יום 7 למסע : שמורת הפרפרים "קוקורה"

בוקר טוב- PURA VIDA - קוסטה ריקה

אסטה לה ויסטה LANDS IN LOVE  היום בבוקר נפרדנו מהמלון ומנעמה השפית שהכינה לנו אוכל טבעוני טעים, שרנו ורקדנו ייחלנו והתפללנו "

וה' יתברך תמיד אוהב אותי

ותמיד יהיה לי רק טוב

ה' יתברך תמיד אוהב אותי ותמיד יהיה לי רק טוב

ויהיה לי עוד יותר טוב

ועוד יותר טוב

ועוד יותר טוב

ועוד יותר טוב

ועוד יותר טוב

ועוד יותר טוב

ותמיד יהיה לי רק טוב

המשכנו לשמורת הפרפרים "קוקורה", ראינו פרפרים סחלבים וממלכה של נמלים. 

בראש הממלכה עומדת המלכה, יש לה עוזרות אישיות שאחראיות להאכיל  ולהרים אותה ממקום למקום, תפקידה היחיד הוא להזדווג עם זכרי הגיג'ולו. בשערי הממלכה, עומדים שומרי הסף, אם תרצו שומרי הכשרות, תפקידם לוודא שהפועלות מכניסות רק אך ורק עלים כשרים נטולי מזיקים  לתוך הממלכה, העלים הללו ישמשו כמזון לפטרייה  שגדלה בתוך הממלכה, הפטרייה הזו היא מקור המזון של ממלכת הנמלים.   

בדרך למונטה ורדה, עצרנו וקנינו קצת מזכרות ועל הדרך לגמנו קצת בעצם  הרבה,  שוטים של קפה וליקרים בטעמים פירותיים כמו תפוזים . 

במעלה ההר למונטה ורדה (ההר הירוק) , ראינו קשת וענן,

ומה רבה היתה שמחתינו כאשר הגענו למלוננו המפנק הראשון בטיול מלון   ,EL ESTABLO

מרוב התלהבותינו ירדנו לסיור מהיר בבריכה בספא,  ואפילו הצטלמנו על רקע השקיעה. 

סיימנו את היום במפגש בנושא עצות לחיים באמצעות חוכמת ההמונים, והלכנו לישון עייפות אך מרוצות, עוד יום במסע הסתיים.

יום 8 למסע: מונטה ורדה הגשרים התלויים - מרכז האומניות של פרוייקט CASEM- עיירה סנט הלנה

בוקר טוב- PURA VIDA - קוסטה ריקה

 היום בילינו במונטה ורדה כמילות השיר, ההר הירוק כל ימות השנה אני עוד חולמת ושואלת לנשום רוחותיך כבראשונה לטפס בגשריך מונטה ורדה. עשינו SKY WALK כלומר טיפסנו וחצינו 7 גשרים תלויים ביער העננים.

.

בהמשך היום הגענו למרכז האומניות של פרוייקט CASEM, זה פרוייקט שהוקם במטרה לסייע לנשות האיזור לקדם את מעמדן ולסייע למשפחותיהם ולעצמן לקראת עצמאות כלכלית. הפרוייקט הוא אבן דרך במאבקן של הנשים בקוסטה ריקה לשוויון ושינוי במעמדן בחברה הכפרית והמסורתית בה הנשים נשארות לרוב בבית ואינן בעלות הכנסה משלהן. בחנות בה הן מוכרות את עבודות היד שלהן צבענו את עץ המשאלות האישי, ואכלנו ארוחת צהרים מקומית. אח"כ הסתובבנו מעט בעיירה הקטנטנה סנט הלנה טיילנו בין חנויות מזכרות בתי קפה ומסעדות, והופ טרללה חזרנו למלון ארוחת ערב ומשחק קלפים להעמקת ההיכרות בינינו, ולילה טוב קוסטה ריקה.

יום 9 למסע: NICOYA

בוקר טוב- PURA VIDA - קוסטה ריקה

בוקר טוב  מוכשרות, פתחתנו את הבוקר במתיחות בחיק הטבע עם אורלי המדהימה.  בדרך עצרנו לגלידה ופיצה באחד מחמשת האזורים הכחולים , NICOYA. באוטובוס ריי נתן לנו הרצאה מעניינת על העצלן, שהוא הסמל הלאומי של קוסטה ריקה (האם לדעתכן זה מקרי שהם בחרו דווקא בחיה זו?) העצלן ישן כ-18 שעות ביממה, שורף כ-110 קלוריות, חי כמעט כל ימי חייו על אותו עץ (גוארמו או סיקלופיה) או בכמה עצים סמוכים, הוא יורד אל הקרקע רק פעם בשבוע על מנת לעשות את צרכיו.  כאשר הוא  נרדף וחושש לחייו  הוא מסוגל להתקדם - בסך הכל - במהירות של 4.5 מטרים לדקה. לעצלן יש 2 מנגנוני הישרדות מפני טורפים:

1. הוא ניזון מעלים חצי רעילים המתעכלים בארבע קיבות, עלים אלה גורמים לו להתמסטל (כמו תימני שלועס  גת), קצב הלב שלו מואט, וטמפרטורת הגוף שלו יורדת ל 12 מעלות, דבר שמגן עליו מפני נחשים טורפים, שכן הנחשים הם עיוורים, והם מזהים את טרפם רק באמצעות חום גוף

2. העצלן מקיים יחסי גומלין עם עש החי על גופו ועם אצות ירוקות הצומחות בין שערותיו שמעניקות לו צבעי הסוואה ומזון, אלה מגינים עליו מפני עופות דורסים.

הגור של העצלן חי 3 חודשים עם אימו, והפרט הכי מדהים הוא שהאימא שלו תהרוג אותו במידה ושהיא תזהה שהוא חלש או חולה או בגלל היותו תלמיד גרוע , וקיבל "שלילי" בשיעור הישרדות.

לקראת ערב  הגענו למלון NAMMEBU הכי מפנק של הטיול:  נרגשות  ומתלהבות ירדנו לבריכה ומה קורה, בנות,  שאנחנו מתלהבות ? כמובן מצטלמות: הצטלמנו עם קוקטייל וללא קוקטייל, בתוך הבריכה ועל שפת הבריכה, לבד וביחד, כי כדבריה של מוניק: "אם אין תמונה אין אמונה".

לאחר ארוחת ערב שיחקנו בחידון :  מי הילדה שבתמונה? דרך מעולה להמשיך להכיר את הקבוצה.

סה לה וי, עוד יום נוסף בא לקיצו, אז לילה טוב בנות יקרות , לכו לחלום חלומות.

יום 10 למסע: קאריו ביץ' – העיירה "סמרה"

בוקר טוב- PURA VIDA - קוסטה ריקה

היום בסימן "בטן גב", התחלנו את הבוקר בהליכה על שפת הים בחוף "קאריו" , אח"כ יצאנו לסיור קצרצר בעיירה סמרה. חלקינו חזרו למלון למסיבת קוקטיילים בבריכה, וחלקינו בחרו בפעילות של חתירה. את שבת המלכה קיבלנו בבגדים לבנים וכתרים של פרחים.שרנו שירים, רקדנו ריקודים, כשלפתע החלו לרדת ממטרים, אבל קטן עלינו, אותנו שום דבר לא יעצור, כי את משחק החידונים, אנחנו ממשיכים!!!ולא רק, כי אחרי הארוחה, שיחקנו גם  באמת או חובה, ושרנו הללויה!

יום 11 למסע: שמורת טרקולס (Tarcoles) - העיירה "חאקו"

בוקר טוב- PURA VIDA - קוסטה ריקה

בוקר טוב, היום שוב מעמיסות מזוודות ויוצאות להרפתקאות. בשמורת "טרקולס" ראינו תנינים סלברטאים: טייסון, אוסמה בן לאדן ושאקירה  ,

ועוד מיני ציפורים.

 חכו חכו, עד שתגיעו ל"חאקו", בנות זהירות אל תנעלו נעלי עקב גבוהים, כי אחרת יחשבו שאתן נשים שמעניקות שירותים. בערב החלו ממטרים עזים, כשהגענו למלוננו  LA FORESTA, הוצאנו את המזוודות עם מטריות. חזרנו עייפות אך מרוצות.

יום 12 למסע: שייט חלומי בקטמרן – שמורת מנואל אנטוניו

בוקר טוב- PURA VIDA - קוסטה ריקה

הוא השיא של הטיול: שייט חלומי בקטמרן, ראינו דולפינים,

רקדנו ושרנו תל אביב יא חביב תל אביב, רונה שלי את רונה,  HAPPY BIRTHDAY לאלישבע שחוגגת 70, והעיקר WE WILL SURVIVE.

בשמורת "מנואל אנטוניו", ראינו עצלנים, סרטנים , קופים ועוד מיני ציפורים, והספקנו גם להיות בחופים. בערב הסיכום המרגש בירכנו זו את זו, וחילקנו מתנות זו לזו, שרנו לאלישבע "אין אין מסיבה בלי בלי עוגה", כולנו מרוגשות וקצת מתבאסות, כי אנחנו  פסע לקראת סוף הטיול , וכולנו מרגישות שלא "רווינו ולא רבנו".

לילה אחרון, בואנוס נוצ'ס , קוסטה ריקה.