בלוג

תארו לעצמכם תיאטרון שבו כל תנועה מדויקת, כל צבע על הפנים וכל קיפול בקימונו – הם סמל ובעלי משמעות. זהו תיאטרון הקאבוקי: תיאטרון יפני צבעוני, סוער, מרגש, ולעיתים גם מפתיע בהומורו. תיאטרון הקאבוקי היפני אינו רק מופע, הוא הצצה לנפש של תרבות שלמה.

מאחורי האיפור הדרמטי , הקימונו הנוצצים, הגברים שמגלמים נשים, ומחזות שמספרים על אהבה, בגידה, נקמה, מוסר וכוח, מסתתר עולם עשיר של תרבות, מגדר, פוליטיקה ואסתטיקה יפנית שאין שני לה.

אז האם אתם מוכנים להתחיל בהצגה ?

יש רגעים שבהם קולנוע ועיצוב אורבני נפגשים, ושם נולדת שיחה שקטה על יופי, פשטות ומשמעות. הסרט

 "ימים מושלמים (Perfect Days) " של הבימאי וים ונדרס, לוקח אותנו למסע איטי ופיוטי בחייו של היראיאמה – עובד ניקיון של שירותים ציבוריים בטוקיו. כן, שירותים. אבל לא סתם שירותים – אלא חלק מ ״פרויקט שירותי טוקיו" המעוצבים- The Tokyo Toilet Project-

שבו מיטב האדריכלים והמעצבים היפנים הפכו מרחב פונקציונלי לחללים אסתטיים, נגישים ומעוררי השראה.

רוצים לגלות איך מקום יומיומי ושגרתי יכול להפוך ליצירה אדריכלית ותרבותית?  אז בואו  נצא יחד לסיור ב- 17 השירותים המעוצבים של טוקיו, נחשוף את היצירות המרהיבות, ונגלה מי המוח שמאחורי כל עיצוב.  לא רק לחובבי עיצוב !!!

אם חשבתם שיפן היא ארץ הרובוטים והסושי – חכו שתיכנסו לשירותים ציבוריים.

כאן מתחיל מסע טכנולוגי שיגרום לכם לחשוב:

"איך אני חוזר לארץ אחרי זה?!" 

נכנסים לתא – והדלת נסגרת בשקט מוחלט, כאילו לחשתם לה סוד. 

מולכם לוח בקרה שנראה כמו קוקפיט של טייס: 

כפתורים? יותר מדי.       

סימנים? לא תמיד ברור.

ואתם עומדים שם ושואלים את עצמכם: "רגע, זה הדחת מים או שיגור לחלל?  "האם זה שירותים, או שיעור במדיטציה?"

לפני עידן הטלוויזיה הרב-ערוצית והמסחרית, לפני שהשדרנים הפכו לפרשנים, ולפני שהפרשנים הפכו ללוחמים על דעת הקהל  - היו חדשות. פשוט חדשות. פעם ציפינו בחדשות בכדי להבין את המציאות. היום במקום להבין את המציאות  – אנחנו מקבלים גרסאות מתחרות שונות ואפילו הפוכות של אותה מציאות.

🌀על מלחמת תודעה, פרשנות ונוסטלגיה למדורת השבט ההיא – מהדורת "מבט לחדשות".  
⬇️לקרוא, להיזכר, לחשוב, לשתף.

מיוון עד יפן: מה משותף לסמוראי ביפן, לפילוסוף אתונאי ולחייל תבאי?
כולם חיו בעולם שבו אהבה בין גברים לא הייתה טאבו — אלא כבוד. לא סוד, אלא דרך.

🌈 חודש יוני, חודש הגאווה, הוא בדיוק הזמן להיזכר בסיפורים שנכתבו בין השורות – ולחזור אל רגעים בהיסטוריה שבהם קשרי לב וחרב, מורה ותלמיד, גוף ונפש – לא היו חריגה מהנורמה – הם היו הנורמה

אז מה זה בעצם אומר עלינו, היום?

צ'רצ'יל היה מנהיג שבכוח נחישותו ועקשנותו עמד כמעט לבדו מול עולם מערבי רופס ומהסס — ולחש לעולם כולו: "לא ניכנע." הוא ראה את הסכנה הנאצית כאשר אחרים עוד חיפשו פיוס. הוא הבחין בין טוב לרע, דווקא כשמסביבו שלט ערפל מוסרי. אבל צ’רצ’יל לא נלחם רק על בריטניה. הוא נלחם על נשמתה של אירופה, על חירות המין האנושי כולו !!!   

והיום, האם עוד יקום מנהיג שיגיד "לא" לאנטישמיות הגואה כשכולם שותקים?

שתי נשים יפהפיות, נערות שהפכו לסמל, כלואות בארמון זהב ומבקשות חופש. שתיהן אהובות העם, שתיהן חיו חיים של כאב מאחורי החיוך , שתיהן סבלו מהפרעות אכילה ושתיהן סיימו את חייהן בטרגדיה. בפוסט הזה נצא למסע בין שתי נשים שהעולם העריץ אך לא הצליח להציל. נחשוף את קווי הדמיון המצמררים ביניהן, נביט מעבר לתדמית – ונשאל: 

מה המחיר שנשים צריכות לשלם בכדי להתאים עצמן למוסכמות, לציפיות,  ולתפקיד החברתי שהן ממלאות?

בתרבות היפנית יש תופעה אחת מיוחדת, כמעט מטרידה ביופיה – אירוטיקת המוות של הסמוראים: כיצד ייתכן שמוות, פעולה של סיום חיים, עטופה בכל כך הרבה יופי, שירה, ואפילו מיניות מרומזת? ומה הקשר בין התפיסה הזאת לבין שיעורי ההתאבדות הגבוהים ביפן של ימינו? 

על שאלות אל ואחרות אנסה לענות בפוסט זה.

⚠️זהירות: הפוסט מכיל תיאורים קשים

הגיישה היא אחד מסמליה המזוהים ביותר של יפן. היא דמות מסקרנת , מיסתורית ומעוררת שאלות כבר מאות שנים: 

מי את באמת - גיישה? האם את אשת אומנות גבוהה? מארחת? או שמא זונה במסווה אמנותי?

כיצד פעולה חסרת חשיבות כמו הכנה ושתיית תה הפכה לטקס של עומק, ערכים ומשמעות?

בפוסט הקרוב נבחן כיצד אותה פעולה שמתחילה בקומקום, מקבלת משמעויות שונות – כשהתרבות היא שמוזגת את הכוס.

ספא הוא מושג אוניברסלי, המתאר רוגע, בריאות ופינוק. ביפן זה נקרא "אונסן"- בית מרחץ או מעיין טבעי. אך היפנים היפנים לקחו את תרבות הרחצה באונסנים צעד אחד קדימה.  פולחן הרחצה היפני שונה משאר התרבויות. רוצות לדעת למה? איך? ומהם אזורי האונסן הכי "שווים" ביפן?

6 לאוגוסט 1945 - רגע אחד של שקט, שמש עולה, ילדים בדרכם לבית הספר, אמהות תולות כביסה, ורוח קלה מלטפת את הרחובות של הירושימה ביפן. ואז בשעה  08:15 – השקט נקרע, השמש נבלעת באור מסנוור, והשמיים נפתחים - לפטרייה אחת ששינתה את ההיסטוריה.  

מה הביא לאותו בוקר גורלי? מה קרה באותו בוקר גורלי ? ומה ההשלכות על האנושות כולה מאותו בוקר גורלי ?

⚠️זהירות: הפוסט מכיל תמונות גרפיות קשות לצפייה