בלוג

יפן של ימי הביניים לא נראתה כמו יפן המודרנית שאנחנו מכירים היום.
היא הייתה מחולקת בין שבטים לוחמים, מנוהלת על ידי שוגונים רבי־עוצמה, והושפעה עמוקות מהבודהיזם, מהזן ומהקשר הבלתי נפרד בין חרב לרוח. 

יפן הפיאודלית נחלקת לארבעה פרקים סוערים – כל אחד מהם שזור בעלילות מרתקות של קרבות, פוליטיקה ומאבקי כוח:

1. קופת קמקורה (1185–1333) – תחילתו של שלטון השוגונים, עליית מעמד הסמוראים, וההדפה המפורסמת של הפלישות  מונגוליות.

2. תקופת מורומאצ'י (1336–1573) – תרבות הזן פורחת, נולדים טקס התה, גני האבן והנוף המפורסם של קיוטו.

3. תקופת אזוצ'י–מומויאמה (1573–1603) – עידן של אש ותמרות עשן, מלחמות אכזריות לצד איחוד יפן בידי אודה נובונאגה וטויוטומי הידיושי.

4. תקופת אדו (1603–1868) – סמוראים בשירות שלום יציב, עיר הבירה החדשה בטוקיו, והתפשטות תרבות מפוארת של תאטרון, הדפסי עץ ואורח חיים עירוני.

⚔️ זהו סיפור של כוח ושל אמנות, של מאבק ושל יצירה – יפן שהייתה מעצבת את דמותה העתידית בצל קשת הסמוראים.

כשהאבק של התקופה הפרהיסטורית שקע, ויפן יצאה מציידים-לקטים אל עבר חברה חקלאית-מאורגנת – נפתחו שערי העידן הקלאסי. 

בפתחו של העידן הקלאסי, יפן פונה פנים אל פנים לעולם הרחב – לסין, לקוריאה, ולתרבויות שמביאות עמן דתות חדשות, טכנולוגיות ורעיונות. 

מכאן יתחיל פרק חדש ברומן של יפן: יפן הקלאסית/העתיקה שמורכבת מ 3 תקופות:

1. תקופת אסוקה (538–710): חדירת הבודהיזם, קבלת חוקים ומוסדות בסגנון סיני. זהו פרק של פתיחות לעולם, רפורמות מדיניות ותהוותה של תרבות חדשה.

2. תקופת נארה (710–794): לראשונה הוקמה בירה קבועה בהייג’ו-קיו (נארה). מלאה במקדשים עצומים ובבודהיזם שמכה שורשים עמוקים.

3. תקופת היאן (794–1185): עם מעבר הבירה לקיוטו (היאן-קיו), החלה תקופה של פריחה תרבותית ואמנותית. עידן של חצרות אצולה, שירה עדינה, קליגרפיה רכה, וסיפורים כמו מעשה גנג’י שמציירים עולם של אהבות סודיות ופוליטיקה מלוטשת. 

וכך, כשמסך הזהב של התקופה הקלאסית ירד, היא פינתה את מקומה לעולם חדש, קשוח ומסעיר – תקופת יפן הפיאודלית, שבה החרב תתפוס את מקומם של המניפות, והסמוראים יעלו על הבמה.

ההיסטוריה של יפן היא מסע ארוך ומסעיר, המשתרע על פני אלפי שנים. בכל תקופה נולד עולם תרבותי חדש – עם אמנות משלו, אמונות ייחודיות ותפיסת חיים שצבעה את חיי האנשים. היפנים עצמם אוהבים לחלק את עברם לפרקים ברורים, ממש כמו רומן עבה שבו כל חלק מוסיף שכבה נוספת לעלילה הגדולה של האומה.

בפוסטים הקרובים נצא יחד למסע במנהרת הזמן היפנית. זה לא יהיה רק אוסף של תאריכים ונתונים – אלא סיפור חי ונושם, מלא דמויות, נופים ותפניות דרמטיות. לעיתים הוא יפתיע אותנו, לעיתים ירגש, ולעיתים יטלטל.

אז נתחיל מן ההתחלה – הבראשית היפני. העידן הפרהיסטורי הארוך שמתחלק לשלושה פרקים:

1. תקופת ג’ומון (14,500–300 לפני הספירה) :   חיי ציידים ולקטים בכפרים קטנים, עם כלי חימר מסומנים בחבלים – חותם הזמן הראשון של התרבות היפנית.

2. תקופת יאיוי (300 לפני הספירה ועד 250 לספירה):  הכניסה לעידן החקלאות עם שדות אורז והשקיה, קהילות יציבות, מנהיגות ראשונה וקשרים עם קוריאה וסין. כאן נולדו הזרעים לחברה מאורגנת.

3. תקופת קופון (50 ועד 538 לספירה:) -  הופעת מנהיגים רבי עוצמה, תלי קבורה עצומים, פסלי חימר מלווים (האניווה) וגיבוש דת השינטו. שבט יאמאטו עולה ומכונן את השושלת הקיסרית שמתקיימת עד היום.

  

כשאנחנו מדמיינים את יפן, צצות מיד תמונות של פריחת הדובדבן, מקדשים עטופי קטורת ורכבות השינקנסן החולפות בקלילות. אך מעבר ליופי הזה קיים סמל אחר – מתאבקי הסומו: לוחמים אדירי גוף, חגורים במאוואשי, שנכנסים לזירה לא רק כדי לנצח יריב, אלא כדי לשמר מסורת בת מאות שנים.

איך הפך הסומו מטקס דתי שינטואיסטי לספורט ולסמל לאומי? מי הם אותם לוחמים ענקיים שמקדישים את חייהם לאימונים בלתי פוסקים? ובאילו דרכים אפשר לחוות את חווית הסומו?

בפוסט הזה אני מזמינה אתכם לעלות אל הזירה – ולגלות את סיפורו האמיתי של הסומו.

דמיינו כלי חרס יפני עדין, שנשמט ונשבר לרסיסים.
במקום להסתיר את הסדקים או לזרוק את הכלי, ביפן בחרו להפוך את השבר ליצירה – קינצוגי (חיבור בזהב): תיקון השברים בלכה מהולה באבקת זהב, כסף או פלטינה.

הסדקים אינם פגם – הם מודגשים ומוארים.
הכלי לא "כמו חדש" – הוא נולד מחדש. חזק יותר. ייחודי יותר.

זו לא רק אמנות – זו פילוסופיה שלמה: השברים בחיינו אינם מחלישים אותנו, אלא מחזקים ומעצבים אותנו.

✨ בואו לראות איך סדקים הופכים לזהב, בסדנת קינצוגי ייחודית שמועברת ע"י מיהו קטאוקה, אמנית קינצוגי  יפנית שחיה בישראל.

🌸 רוצים לשמוע על החוויה האישית שלי?
💫רוצים לדעת איך גם אתם יכולים להשתתף בסדנה כזו? 

תארו לעצמכם תיאטרון שבו כל תנועה מדויקת, כל צבע על הפנים וכל קיפול בקימונו – הם סמל ובעלי משמעות. זהו תיאטרון הקאבוקי: תיאטרון יפני צבעוני, סוער, מרגש, ולעיתים גם מפתיע בהומורו. תיאטרון הקאבוקי היפני אינו רק מופע, הוא הצצה לנפש של תרבות שלמה.

מאחורי האיפור הדרמטי , הקימונו הנוצצים, הגברים שמגלמים נשים, ומחזות שמספרים על אהבה, בגידה, נקמה, מוסר וכוח, מסתתר עולם עשיר של תרבות, מגדר, פוליטיקה ואסתטיקה יפנית שאין שני לה.

אז האם אתם מוכנים להתחיל בהצגה ?

יש רגעים שבהם קולנוע ועיצוב אורבני נפגשים, ושם נולדת שיחה שקטה על יופי, פשטות ומשמעות. הסרט

 "ימים מושלמים (Perfect Days) " של הבימאי וים ונדרס, לוקח אותנו למסע איטי ופיוטי בחייו של היראיאמה – עובד ניקיון של שירותים ציבוריים בטוקיו. כן, שירותים. אבל לא סתם שירותים – אלא חלק מ ״פרויקט שירותי טוקיו" המעוצבים- The Tokyo Toilet Project-

שבו מיטב האדריכלים והמעצבים היפנים הפכו מרחב פונקציונלי לחללים אסתטיים, נגישים ומעוררי השראה.

רוצים לגלות איך מקום יומיומי ושגרתי יכול להפוך ליצירה אדריכלית ותרבותית?  אז בואו  נצא יחד לסיור ב- 17 השירותים המעוצבים של טוקיו, נחשוף את היצירות המרהיבות, ונגלה מי המוח שמאחורי כל עיצוב.  לא רק לחובבי עיצוב !!!

אם חשבתם שיפן היא ארץ הרובוטים והסושי – חכו שתיכנסו לשירותים ציבוריים.

כאן מתחיל מסע טכנולוגי שיגרום לכם לחשוב:

"איך אני חוזר לארץ אחרי זה?!" 

נכנסים לתא – והדלת נסגרת בשקט מוחלט, כאילו לחשתם לה סוד. 

מולכם לוח בקרה שנראה כמו קוקפיט של טייס: 

כפתורים? יותר מדי.        סימנים? לא תמיד ברור.

ואתם עומדים שם ושואלים את עצמכם: "רגע, זה הדחת מים או שיגור לחלל?  "האם זה שירותים, או שיעור במדיטציה?"

לפני עידן הטלוויזיה הרב-ערוצית והמסחרית, לפני שהשדרנים הפכו לפרשנים, ולפני שהפרשנים הפכו ללוחמים על דעת הקהל  - היו חדשות. פשוט חדשות. פעם ציפינו בחדשות בכדי להבין את המציאות. היום במקום להבין את המציאות  – אנחנו מקבלים גרסאות מתחרות שונות ואפילו הפוכות של אותה מציאות.

🌀על מלחמת תודעה, פרשנות ונוסטלגיה למדורת השבט ההיא – מהדורת "מבט לחדשות".  
⬇️לקרוא, להיזכר, לחשוב, לשתף.

מיוון עד יפן: מה משותף לסמוראי ביפן, לפילוסוף אתונאי ולחייל תבאי?
כולם חיו בעולם שבו אהבה בין גברים לא הייתה טאבו — אלא כבוד. לא סוד, אלא דרך.

🌈 חודש יוני, חודש הגאווה, הוא בדיוק הזמן להיזכר בסיפורים שנכתבו בין השורות – ולחזור אל רגעים בהיסטוריה שבהם קשרי לב וחרב, מורה ותלמיד, גוף ונפש – לא היו חריגה מהנורמה – הם היו הנורמה

אז מה זה בעצם אומר עלינו, היום?

צ'רצ'יל היה מנהיג שבכוח נחישותו ועקשנותו עמד כמעט לבדו מול עולם מערבי רופס ומהסס — ולחש לעולם כולו: "לא ניכנע." הוא ראה את הסכנה הנאצית כאשר אחרים עוד חיפשו פיוס. הוא הבחין בין טוב לרע, דווקא כשמסביבו שלט ערפל מוסרי. אבל צ’רצ’יל לא נלחם רק על בריטניה. הוא נלחם על נשמתה של אירופה, על חירות המין האנושי כולו !!!   

והיום, האם עוד יקום מנהיג שיגיד "לא" לאנטישמיות הגואה כשכולם שותקים?

שתי נשים יפהפיות, נערות שהפכו לסמל, כלואות בארמון זהב ומבקשות חופש. שתיהן אהובות העם, שתיהן חיו חיים של כאב מאחורי החיוך , שתיהן סבלו מהפרעות אכילה ושתיהן סיימו את חייהן בטרגדיה. בפוסט הזה נצא למסע בין שתי נשים שהעולם העריץ אך לא הצליח להציל. נחשוף את קווי הדמיון המצמררים ביניהן, נביט מעבר לתדמית – ונשאל: 

מה המחיר שנשים צריכות לשלם בכדי להתאים עצמן למוסכמות, לציפיות,  ולתפקיד החברתי שהן ממלאות?

בתרבות היפנית יש תופעה אחת מיוחדת, כמעט מטרידה ביופיה – אירוטיקת המוות של הסמוראים: כיצד ייתכן שמוות, פעולה של סיום חיים, עטופה בכל כך הרבה יופי, שירה, ואפילו מיניות מרומזת? ומה הקשר בין התפיסה הזאת לבין שיעורי ההתאבדות הגבוהים ביפן של ימינו? 

על שאלות אל ואחרות אנסה לענות בפוסט זה.

⚠️זהירות: הפוסט מכיל תיאורים קשים

הגיישה היא אחד מסמליה המזוהים ביותר של יפן. היא דמות מסקרנת , מיסתורית ומעוררת שאלות כבר מאות שנים: 

מי את באמת - גיישה? האם את אשת אומנות גבוהה? מארחת? או שמא זונה במסווה אמנותי?

כיצד פעולה חסרת חשיבות כמו הכנה ושתיית תה הפכה לטקס של עומק, ערכים ומשמעות?

בפוסט הקרוב נבחן כיצד אותה פעולה שמתחילה בקומקום, מקבלת משמעויות שונות – כשהתרבות היא שמוזגת את הכוס.

ספא הוא מושג אוניברסלי, המתאר רוגע, בריאות ופינוק. ביפן זה נקרא "אונסן"- בית מרחץ או מעיין טבעי. אך היפנים היפנים לקחו את תרבות הרחצה באונסנים צעד אחד קדימה.  פולחן הרחצה היפני שונה משאר התרבויות. רוצות לדעת למה? איך? ומהם אזורי האונסן הכי "שווים" ביפן?

6 לאוגוסט 1945 - רגע אחד של שקט, שמש עולה, ילדים בדרכם לבית הספר, אמהות תולות כביסה, ורוח קלה מלטפת את הרחובות של הירושימה ביפן. ואז בשעה  08:15 – השקט נקרע, השמש נבלעת באור מסנוור, והשמיים נפתחים - לפטרייה אחת ששינתה את ההיסטוריה.  

מה הביא לאותו בוקר גורלי? מה קרה באותו בוקר גורלי ? ומה ההשלכות על האנושות כולה מאותו בוקר גורלי ?

⚠️זהירות: הפוסט מכיל תמונות גרפיות קשות לצפייה