מסע במנהרת הזמן היפנית: העת המודרנית המוקדמת

🌅 הקדמה – הולדתה של יפן המודרנית

תקופת יפן המודרנית המוקדמת (1868–1989) היא סיפורו של עם שבחר להיוולד מחדש. ממדינה פיאודלית ומבודדת, שעמדה על סף קריסה, צמחה יפן לכוח תעשייתי, מדעי וצבאי מהמרכזיים בעולם.

יפן המודרנית המוקדמת משתרעת על פני 3 תקופות:

• תקופת מייג'י (1868–1912): יפן עברה רסטורציית מייג'י, שבמהלכה בוטל השוגון והקיסר קיבל סמכות מלאה. המדינה הפכה ממדינה פיאודלית מבודדת לאימפריה מודרנית, תעשייתית ובינלאומית, עם רפורמות פוליטיות, חינוך, צבא וכלכלה.

• תקופת טאישו (1912–1926): תקופה זו התאפיינה בנסיונות דמוקרטיים – התפתחות פרלמנטרית, חירויות אזרחיות וזכות הצבעה מוגדלת – אך חולשה פוליטית, משברים כלכליים ועליית לאומיות ימנית החלישו את הדמוקרטיה. היא סימנה את המעבר בין מודרניזציה מוקדמת לשלטון צבאי הולך וגובר.

• תקופת שווה (1926–1989): בעלת 2 תקופות:

  לפני 1945: יפן אימפריאלית ומיליטריסטית, פלישה לסין, מלחמת העולם השנייה, תקריות כמו מוקדן ופרל הארבור.

  אחרי 1945: יפן המודרנית – דמוקרטיזציה, חוקה חדשה, פירוק זאיבאטסו, רפורמות כלכליות וחברתיות, חזרה לשגשוג כלכלי מהיר ("הנס הכלכלי היפני"), צמיחה תעשייתית וטכנולוגית, והפיכתה לאחת המעצמות הכלכליות בעולם.

פרק 11: תקופת מייג'י (MEIJI) - "השלטון נאור/מואר"

שנים:  1868–1912

משך:  44 שנים

מאפייני התקופה:

תקופת מֵייג'י (Meiji) היא אחת התקופות החשובות והמכוננות בתולדות יפן, והיא מסמנת את המעבר הדרמטי של יפן ממדינה פיאודלית מבודדת לאימפריה מודרנית, תעשייתית ובינלאומית.

בשנתיים הראשונות של תקופה זו התרחשה רסטורציית מייג'י — מהפכה שלטונית שבה בוטלה השוגונות, והסמכות הפוליטית והצבאית עברה לידי הקיסר ולממשלתו המרכזית. תהליך זה לווה בנישול המשפחות הפיאודליות (הדיימיו) מכוחן, לאחר ששלטו ביפן במשך יותר מ‑700 שנה. העטרה חזרה ליושנה": הכתר הוחזר לקיסר, והחל העידן של יפן המודרנית.

הסיסמה המרכזית של התקופה: "מדינה עשירה, צבא חזק" (Fukoku Kyōhei) – שילוב של מודרניזציה עם שמירה על רוח יפנית.

משמעות שם התקופה: ביפנית: "שלטון נאור": 明 - "מואר", 治 - שלטון. על שמו של הקיסר מוצוהיטו (Mutsuhito) שלאחר מותו קיבל את השם מייג׳י - ״שלטון נאור״.

יישות שולטת: הקיסר מוצוהיטו תפס את כס השלטון בשנת1867 לאחר מות אביו, הקיסר קומיי והוא בן 14 בלבד

תחילתה של תקופה:

בשנת 1868, בעקבות לחץ חיצוני מהמערב (הגעת אוניות אמריקאיות של הקומודור פרי ב‑1853), חולשת השוגונות הפנימית, תסיסה חברתית וכלכלית, והמאבק הפוליטי הפנימי, החלה הרסטורציה של מייגי', מהפכה שהביאה לסיום השוגונות וביסוס שלטון מרכזי קיסרי.

תחום פוליטי ובטחוני:

• הקיסר הורה לפרק את המבנה הפיאודלי שבה התארגנה המדינה, ושהיה, לדידו, מקור חולשתה העיקרי ביחס לאומות העולם.

• שלטון מייג׳י הצליח לשכנע את הדאימיו, בעלי הנחלות, להשיב את הקרקעות שלהם (אשר כונו האנים) לקיסר, ובתמורה קיבלו תארי אצולה וקצבאות כספיות נדיבות.

• הקיסר הכריז על ביטול שיטת ההאן, ובמקומה הוקמו מחוזות שנקראו ביפנית קן (Ken).

• השלב הבא היה ביטול מעמד הסמוראים, אשר עלו לקופת המדינה הון עתק. לא מדובר היה בתהליך פתאומי, כי אם בתהליך הדרגתי שהתבצע בשלבים, ושבמהלכו אט-אט בוטלו סימני הסטאטוס של הסמוראים: תסרוקת שיער ארוך, זכות נשיאת החרב ולבסוף - קצבת האורז.

• במקביל לביטול מעמד הסמוראים, בוטלו גם המעמדות הנמוכים בחברה, האטה וההינין, אם כי הם המשיכו לסבול מאפליה קשה בשל עיסוקיהם במקצועות טמאים.

• בוטל הפיאודליזם ועימו המכסים פנימיים

• ביטול השוגונות והדאימיו, ריכוז הכוח בידי הקיסר.

• ביטול המערכת הפיאודלית והמרת נאמנות סמוראים לחובת המדינה.

• מודרניזציה צבאית:

  • לפני הרסטורציה של מייג׳י, הסמוראים והחיילים היפנים התאגדו במספר רב של צבאות, בהתאם למספר הדאימיו. עם כינון הרסטורציה, הוחלט על הקמתו של צבא לאומי מודרני וגדול שיצליח לעמוד באתגרים הנכונים לו בעתיד, על פי דגם הצבא הפרוסי.

  • את הצי הימי בנו היפנים על פי דגם הצי הבריטי, שהיה מהתקדמים והמקצועיים בעולם.

  • ארגון נשק, חומרי לחימה, מדים ע"פ המקובל במערב. כך גם הוקם מטכ"ל יפני.

  • אימוץ טכנולוגיות וטקטיקות מערביות ובניית צבא מודרני

עדות להיקף השינויים אותם עברה יפן בזמן קצר כל כך ניתן לראות בתוצאותיהן של שתי מעורבויות צבאיות אליהן היא נקלעה בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, ובסופן יפן הופכת למעצמה איזורית.

• מלחמת סין - יפן הראשונה (1895-1894): בשנת 1894 הכריזה יפן מלחמה על סין בעקבות מעורבותה הגוברת בקוריאה, מעורבות אשר היוותה איום אסטרטגי עתידי על אזור מערב יפן. חרף עליונות מספרית סינית, צבא יפן עשה שמות בצבא הסיני. היפנים השמידו לגמרי את הצי שלהם, כבשו את קוריאה ואפילו עמדו לכבוש את בייג׳ינג בירת סין.

• מלחמת רוסיה- יפן (1904-1905): : עשר שנים לאחר מכן, בשנת 1904, היו אלו הרוסים אשר הגבירו את נוכחותם בקוריאה כחלק מחיפושם אחר נמל מים חמים בעבור הצי שלהם. היפנים הגיבו במתקפת פתע על הצי הרוסי, וכך התחילה מלחמת רוסיה-יפן. המלחמה הייתה עקובה מדם, אך הסתיימה בסופו של דבר בניצחון יפני מוחץ.

• סיפוח קוריאה (1910) – צעד ראשון באימפריאליזם היפני.

• נצחונה של יפן במלחמה שיפר את מעמדה של יפן בעולם, והוכיח לאומות כולן כי יפן היא מעצמה זורחת. זו הייתה הפעם הראשונה זה מאות שנים שמדינה אסיאתית הצליחה לנצח מדינה אירופית בשדה הקרב, ורמז לעתיד לבוא כמה שנים מאוחר יותר, בתקופת מלחמת העולם הראשונה.

• 

תחום כלכלי וחברתי:

• שינוי שיטת המיסוי, ממיסוי לפי שיטת תוצרת למיסוי עפי גודל קרקע, בכדי להגדיל את ההכנסות ממיסים. כמו כן נקבע לראשונה  זכות הבעלות הפרטית על קרקע ביפן

• הבאת מומחים מאמריקה ואירופה בעיקר מהנדסים הכדי ללמוד שיטות ניהול ותפעול של מפעלים מודרניים

• ממשלת מייג'י אימצה רשמית את ה"ין" כיחידת המטבע המודרנית של יפן

• מפעלים חדשים הוקמו בקצב מהיר. סיפור מעניין הוא על מפעל המשי בטומיאוקה (Tomioka Silk Mill), שהיה אחד המפעלים הראשונים והגדולים ביותר לייצור משי ביפן והוקם בעזרת יועצים צרפתים

• פתיחת מסילות הברזל: מסילת הברזל הראשונה ביפן, שנבנתה בין טוקיו ליוקוהמה בשנת 1872, סימנה את תחילת עידן התעשייה והתחבורה המודרנית.

• צמח מעמד תעשיינים חדש — הזאיבצו (Zaibatsu), משפחות עסקיות ששלטו בכלכלה.

• המשלחת לאיווסה:

  • בשנת 1871, החליטה ממשלת מייג׳י לשגר משלחת יפנית לארה״ב ולאירופה. מטרתה הראשונה הייתה לשנות את הסכמי הסחר הלא-הוגנים שחתמו מעצמות המערב עם יפן, ומטרתה השניה הייתה ללמוד ככל האפשר מהדרגים הבכירים בכל מדינה אודות שיטות הממשל שלהם. שינוי הסכמי הסחר התגלה כמשימה בלתי אפשרית בשלב זה, אך המטרה הלימודית הושגה במלואה: חברי המשלחת חקרו את הארגון הבירוקרטי, הצבאי, הכלכלי והחינוכי בכל מדינה, וחזרו ליפן כשהם מצוידים בתובנות יקרות מפז. בראש המשלחת עמד שר הימין איוואקורה טומומי (Iwakura Tomomi), ולכן, לימים נודעה המשלחת למערב בשם ״משלחת איוואקורה״.

  • משלחת זו ביקרה ב-12 מדינות, כולל ארה"ב ואירופה, ושימשה כמנוע מרכזי לייבוא רעיונות מודרניים ליפן.

  • 

• מערכת החינוך:

  • לפני הרסטורציה, החינוך היה מוגבל בעיקר לבני המעמד הגבוה ולסמוראים. לאחר הרסטורציה בוטלה מערכת החינוך המסורתית ויפן קיבלה השראה מהדגם הצרפתי והקימה משרד חינוך חדש שדאג לבנות בתי ספר יסודיים ותיכוניים, כמו גם לקדם את הלימודים הגבוהים באוניברסיטאות ובבתי הספר המקצועיים, במנותק מהשיוך המעמדי הקודם של האזרחים.

  • הוגדר חוק חינוך חובה ללא הבדלי מין או מעמד

  • נקבעו תכנים מחייבים בחינוך תוך שימת דגש על לימוד מדעים אך גם על חינוך לאומי.

    
    

תחום דתי:

• ביטול האיסור על הנצרות(1873):

• טיפוח דת השינטו כדת ממלכתית-לאומית

• חלה ירידת מעמד הבודהיזם שנתפסה כדת המנציחה פיגור ועוני ובהתאם לכך טוהרה יפן מסמלים בודהיסטיים

• לוח השנה היפני הותאם ללוח הגרגוריאני (הנוצרי). חגים הוזזו, אך ספירת השנים היא ע"פ ספירת שנות השלטון של הקיסרים.

• אין שלילת המדע ע"י מוסדות דת, קיימת בסה"כ הפרדה של דת ומדינה.

  
  

תרבות ואומנות:

• רפורמת הלבוש:

  • במהלך הרסטורציה, חל שינוי בלבוש המסורתי של המנהיגים היפניים. הקיסר מייג'י עצמו עבר ללבוש מערבי באירועים רשמיים. אחד המקרים המפורסמים היה כאשר הקיסר מייג'י הצטלם לראשונה בחליפה מערבית בשנת 1873, דבר שגרם לזעזוע ועניין רב ביפן.

  • ארכיטקטורה ותרבות הפכו פופולריים, במיוחד בקרב האליטה. השימוש בצבעים סינתטיים ובטכניקות ייצור מערביות חולל מהפכה בתעשיית הקימונו, מה שהפך את הצבעים והדפוסים היקרים בעבר לנגישים יותר לאנשים.

• השפעת המטבח המערבי:

  • בתקופת הרסטורציה, היפנים החלו להיחשף לאוכל מערבי. היפנים התנסו בטעמים חדשים ומאכלים חדשים  כמו לחם, בירה, ואפילו בשר בקר הפכו לפופולריים, מסעדות מערביות נפתחו בטוקיו.

סופה של תקופה:

התקופה הסתיימה בשנת 1912 עם מות הקיסר מייג’י, לאחר שהחלה יפן לפעול כמדינה מודרנית, ריכוזית ומוכרת בזירה הבינלאומית. השלטון הפיאודלי נעלם, והקיסר והמדינה החדשה הפכו לסמלי עוצמה והמשכיות תרבותית.

אירועים חשובים:

• 1868- הרסטורציה של מייגי השלטון מוחזר לקיסר

• 1869-  צבא הקיסר משתלט על כל יפן והדאימיו מחזירים את אדמותיהם לקיסר

• 1877-  מרד סצומה- סאיגו טאקאמורי, לשעבר נאמן לקיסר, פנה נגד הממשלה מתוך תחושת בגידה בערכי הסמוראים והקים צבא של כ־20,000 לוחמים מסצומה.לאחר קרבות עקובים מדם, בהם הבולט היה קרב שירויאמה, דוכא המרד וסאיגו נהרג — אך דמותו נותרה סמל לגבורה ולנאמנות.

• 1879-      בניית מקדש יאסוקוני לזכר צבא הקיסר שנפלו

• 1889-      הוכרזה חוקה קיסרית/חוקת מייג'י — נוצר פרלמנט (ה"דיאט") ובית עליון ותחתון.

• 1894-5-   מלחמת סין - יפן

• 1895-      הסכם השלום של שימונוסקי טאיוואן הופכת למושבה יפנית

• 1902-      חתימה על הברית האנגלו יפנית

• 1904-5-   מלחמת רוסיה - יפן

• 1910-      יפן הופכת את קוריאה למושבה

• 1912-       הקיסר מייגי מת ומתחילה תקופה חדשה

פרק 12: תקופת טאישו (TAISHO) - תקופת "הצדק הגדול"

שנים:  1912–1926

משך:  14 שנים

מאפייני התקופה:

תקופת טאישו (1912–1926) נקראת גם "דמוקרטיה טאישו" (Taishō Democracy) בגלל התפתחות כוחות דמוקרטיים ופרלמנטריים בתקופה זו, שבמהלכה חלו שינויים פוליטיים משמעותיים בין שני עידנים נוקשים – מייג'י התעשייתית ושווה הלאומנית.

משמעות שם התקופה: 

המילה "טַאִישוֹ" (大正) פירושה "צדק גדול" או "שלמות מוסרית".

השם נבחר כסמל לתקווה לשלטון צודק ותקופה של איזון לאחר השינויים הדרמטיים של עידן מייג'י.

יישות שולטת: 

הקיסר יושיהיטו (Yoshihito) – בנו של הקיסר מייג’י.

עקב מצבו הבריאותי הרעוע, ניהל בפועל את ענייני המדינה הנסיך הירוהיטו (לימים הקיסר שווה) וממשלות אזרחיות חזקות יותר.

תחילתה של תקופה:

החלה בשנת 1912, עם מותו של הקיסר מייג'י ועלייתו של בנו, יושיהיטו, לשלטון.

יפן כבר הייתה מעצמה תעשייתית וצבאית, אך נדרשה כעת לעצב את דמותה החברתית, הפוליטית והתרבותית החדשה.

תחום פוליטי ובטחוני:

• חיזוק הפרלמנט והמפלגות האזרחיות

  • בתקופת טאישו כוחן של מפלגות האזרחים (Seiyūkai ודומיהם) עלה משמעותית, בעוד שהקיסר והביורוקרטיה הצבאית איבדו מעט מכוחם.

  • ממשלות רבות הוקמו בהתאם לרצון הדיאט (הפרלמנט), ולא רק לפי החלטת הקיסר או הצבא.

• הרחבת זכויות אזרחיות

  • תנועות למען זכויות נשים, חופש ביטוי והצבעה מוגברת צמחו בתקופה זו.

  • חלק מהצעירים והאינטלקטואלים החלו לדרוש ייצוג פוליטי רחב יותר ואקטיביזם חברתי.

• שינוי תרבותי וחברתי תומך דמוקרטיה

  • ערים גדלו, חיי תרבות ואומנות התרחבו, והציבור הכללי היה מעורב יותר בדיון ציבורי.

  • עיתונות חופשית ומוסדות חינוך חדשים אפשרו שיח פתוח ודעות שונות.

• השתתפות יפן במלחמת העולם הראשונה (1914–1918) לצד מדינות ההסכמה, והרחבת השפעתה באסיה (בעיקר בסין).

• חתימת הסכם ורסאי וכניסת יפן לחבר הלאומים.

• 
  

תחום כלכלי וחברתי:

• צמיחה כלכלית מהירה בעקבות המלחמה – יפן הפכה לספקית עיקרית למדינות הלוחמות.

• התעשרות של מעמד הביניים, התפתחות ערים, תחבורה מודרנית וצרכנות חדשה.

• במקביל – פערים חברתיים עמוקים, מחאות פועלים, שביתות, ותנועות סוציאליסטיות.

• צמיחת תנועות פמיניסטיות ודרישה לזכויות נשים וחופש ביטוי.

תחום דתי:

• המשך קידום דת השינטו כבסיס ללאומיות היפנית.

• עם זאת, החל גם פתיחות מסוימת לזרמים פילוסופיים מערביים ולחקר מדעי של הדתות.

• נוצר מתח בין מסורת רוחנית לבין גישות חילוניות-מודרניות.

תרבות ואומנות:

• פריחה אינטלקטואלית ותרבותית: ספרות, תאטרון, עיתונות, ואמנות מודרנית.

• הופעת מגמות חדשות באדריכלות, אופנה ומוזיקה בהשפעת אירופה.

• תקופה של חיפוש זהות בין מסורת לחדשנות – ה"עולם הישן" של הסמוראים לעומת "העולם החדש" של העיר והאינדיבידואל.

• עלייה במעמד הסופרים והעיתונאים, ותחילת התרבות הפופולרית העירונית.

סופה של תקופה:

שקיעת הדמוקרטיה והמעבר למיליטריזם

למרות ההתקדמות לקראת ממשל דמוקרטי בתקופת טאישו, האתגרים הפוליטיים והכלכליים חשפו את חולשות המערכת הפרלמנטרית של יפן. ההישגים הדמוקרטיים התערערו עקב חוסר יציבות כלכלית, השפעת השפל הגדול ודיכוי חוק שימור השלום על פעילות פוליטית והתנגדות.

לאחר מותו של הקיסר טאישו ב־1926, עלה בנו הירוהיטו (קיסר שווה) לשלטון והתחילה תקופת שווה. שקיעת הדמוקרטיה של טאישו ניכרה בשנות ה־30, כאשר מנהיגים צבאיים השיגו השפעה רבה על הממשלה, וסימנה את תחילת המדיניות המיליטריסטית והתרחבות יפן, שבסופו של דבר הביאה למעורבותה במלחמת העולם השנייה.

אירועים חשובים:

• 1912-   בנו של מייג'י, טאישו, הופך לקיסר. 

• 1914- יפן מצטרפת למלחמת העולם הראשונה לצד בעלות הברית

• 1919-  יפן מוכרת כאחת המעצמות בהסכם ורסאי וזוכה בשליטה על מחוז שנדונג שבסין

• 1920- מקדש מייגי נחנך בטוקיו

• 1922- ועידת וושינגטון כופה ויתורים על יפן מוציאה אותה משנדונג וסיביר ומסיימת את הברית בין בריטניה ליפן

• 1923- רעידת האדמה הגדולה בטוקיו ויוקוהמה

• 1925- זכות בחירה ניתנת לכל הגברים ויפן מכוננת יחסים עם ברית המועצות

פרק 13: תקופת שווה (SHOWA) - תקופת "השלום הנאור"

שנים:  1926–1989

משך:  63 שנים

מאפייני התקופה: ניתן לחלק את תקופת שווה לשתי תקופות בעלות אופי שונה לחלוטין, כאשר התקופה שלפני 1945 מתייחסת לאימפריה היפנית ואילו התקופה שלאחר מכן נוגעת ליפן המודרנית.

• עד 1945 הייתה יפן תחת שלטון לאומני ומיליטריסטי, שלא בחל בנקיטת אמצעים דיקטטוריים ובדיכוי זכויות האדם. שאיפותיה האימפריאליסטיות של יפן הגיעו לשיאן בפלישה לסין ב-1937, בכניסתה למלחמת העולם השנייה לצד מדינות הציר ובמתקפה על פרל הארבור ב-1941, שהובילה למלחמה עקובה-מדם עם ארצות הברית.

• לאחר 1945 כניעתה של יפן בתום המלחמה, וכיבושה על ידי ארצות הברית - כיבוש שנמשך שבע שנים - הביאו עמם שינויים קיצוניים ביפן. בתקופת הכיבוש נערכו רפורמות דמוקרטיות מקיפות, בהן איבד הקיסר את מעמדו כ"אל חי" ויפן הפכה למונרכיה חוקתית. ב-1952, עם חתימת חוזה סן פרנסיסקו, שבה יפן להיות מדינה ריבונית. לאחר הכיבוש האמריקאי נהנתה יפן מתקופה של שגשוג כלכלי והפכה לאחת המעצמות הכלכליות המובילות בעולם

משמעות שם התקופה: 

פירושו השם Shōwa "שלום והרמוניה נאורים", אך באופן אירוני, חלקה הראשון של התקופה היה מהסוערים והאלימים בתולדות יפן

יישות שולטת:

הקיסר הירוהיטו (Hirohito), ששלט במשך 63 שנה — מהקיסרים הארוכים ביותר בתולדות יפן. 

תחילתה של תקופה:

החלה עם עליית הירוהיטו לשלטון לאחר מות אביו, הקיסר טאישו, בשנת 1926.

בתחילה נראתה כהמשך לרוח הדמוקרטית של תקופת טאישו, אך במהרה חלה תפנית חדה לעבר מיליטריזם ולאומנות קיצונית.

תחום פוליטי ובטחוני:

• עידן השווה המוקדם ועליית המיליטריזם (1926–1937): עידן שווה החל ב־25 בדצמבר 1926, כשיפן נעה מהדמוקרטיה המוגבלת של תקופת טאישו לעבר לאומיות, טוטליטריות והתרחבות צבאית. ניסיונות הרפורמות הדמוקרטיות כשלו תחת חוסר יציבות פוליטית, משבר כלכלי ועליית קיצוניות ימנית, בעוד הצבא צבר כוח והשפעה, שהובילו להתנקשויות פוליטיות, למשבר פיננסי ולתסיסה חברתית.

  הצעד הראשון בהתרחבות הצבאית בחו"ל היה פלישת מנצ’וריה ב־1931 בעקבות תקרית מוקדן. תקרית מוקדן: התרחשה ב־18 בספטמבר 1931 – והיא הייתה העילה שבה השתמשה יפן כדי לפלוש למנצ’וריה (צפון־מזרח סין). קצינים יפנים מהצבא הקוואנטונגי (שהוצב במנצ’וריה לשמירה על מסילת הרכבת היפנית באזור) פוצצו חלק קטן ממסילת הרכבת ליד העיר מוקדן – פעולה שהם עצמם ביצעו, אך האשימו בה את הסינים. לאחר מכן השתמשו באירוע הזה כתירוץ כדי להשתלט על כל מנצ’וריה תוך ימים ספורים.

  • זו הייתה תחילתה של ההתרחבות היפנית באסיה והצעד הראשון בדרך למלחמת העולם השנייה.

  • יפן הקימה במנצ’וריה מדינת בובה בשם מנצ’וקוו (Manchukuo) בראשות הקיסר הסיני פויי.

  • העולם גינה את יפן, אך לא נקט צעדים ממשיים, ויפן פרשה מחבר הלאומים ב־1933.
    

• מלחמת העולם השניה (1937–1945) ב־7 ביולי 1937, אירוע גשר מרקו פולו סימן את תחילת מלחמת סין–יפן השנייה, שבה כבש הצבא היפני במהירות ערים מרכזיות כמו בייג'ינג, שנחאי ונאנג'ינג. כיבוש נאנג'ינג נלוו לזוועות קשות נגד אזרחים וחיילים סינים (טבח נאנג'ינג). יפן פעלה במדיניות אגרסיבית להרחבת השפעתה במזרח אסיה, חתמה על הסכם המשולש עם גרמניה ואיטליה (1940) ויזמה פלישות נוספות, שגרמו למתחים עם ארצות הברית, בריטניה והולנד. בסוף 1941 תקפה יפן את פרל הארבור, שהביאה את ארצות הברית למלחמה. תחילה נרשמו ניצחונות יפניים, אך ההפך החל לאחר קרב מידוויי וקרב גוואדלקנאל. באוגוסט 1945 הפצצות האטומיות על הירושימה ונגסאקי והפלישה הסובייטית למנצ'וריה הביאו את יפן לכניעה ללא תנאי ב־15 באוגוסט, והסיום הרשמי של מלחמת העולם השנייה התרחש ב־2 בספטמבר 1945 על סיפון USS מיזורי.
  

• הכיבוש האמריקאי ושינוי יפן (1945–1952)

  לאחר תבוסתה במלחמת העולם השנייה נכבשה יפן על ידי כוחות בעלות הברית, בראשות ארצות הברית והגנרל דאגלס מקארתור, עד 1952. הכיבוש הביא רפורמות עמוקות: פירוק הצבא, משפט פושעי מלחמה, דמוקרטיזציה של המדינה וחוקה חדשה (1947), שכללה סעיף 9 האוסר על מלחמה, והפכה את הקיסר לדמות סמלית. רפורמות כלכליות כללו פירוק זאיבאטסו וחלוקת קרקעות, בעוד שינויים חברתיים העניקו חירויות אזרחיות, שוויון מגדרי וזכות הצבעה לנשים. היחסים עם ארצות הברית נורמללו בהסכם סן פרנסיסקו (1951), שהביא את חזרתה של יפן לקהילה הבינלאומית כמדינה ריבונית (1952).

• 

תחום כלכלי וחברתי:

• "הנס הכלכלי" היפני (שנות החמישים–שבעים)

  לאחר הכיבוש וההרס של מלחמת העולם השנייה, יפן חוותה התאוששות כלכלית מהירה, הידועה כ"נס הכלכלי היפני". תחת הנהגתו של ראש הממשלה יושידה, הדגישה המדינה ברית עם ארצות הברית ופיתוח כלכלי על פני מדיניות חוץ פעילה. משרד הסחר והתעשייה הבינלאומי (MITI) הוביל את התיעוש, החדשנות הטכנולוגית והצמיחה המונעת יצוא, תוך פיתוח תעשיות מפתח כמו רכב, אלקטרוניקה ובניית ספינות. כלכלת יפן הפכה ממדינה חקלאית למעצמה תעשייתית, והמדינה הפכה ליצואנית מובילה בעולם; עד 1968 הפכה לכלכלה השנייה בגודלה בעולם. מבחינה חברתית ותרבותית, התקופה ראתה עלייה ברמת החיים, חיזוק הצריכה הפנימית, פריחת הקולנוע,

  בניית קו הרכבת המהיר Tokaido Shinkansen והשתלבות רחבה יותר בקהילה הבינלאומית, כולל הצטרפות לאו"ם (1956) ואירוח המשחקים האולימפיים בטוקיו (1964).

• האתגרים של שנות השבעים והשמונים

  שנות השבעים הביאו ליפן את משבר הנפט (1973), שהדגיש את התלות באנרגיה מיובאת והוביל למעבר לטכנולוגיות ותעשיות חסכוניות באנרגיה. בשנות השמונים חוותה יפן את "כלכלת הבועה", עם השקעות ספקולטיביות בנדל"ן ובשווקים פיננסיים, שהציבו את הבסיס לקיפאון הכלכלי בשנות התשעים.

תחום דתי:

המדינה מנותקת רשמית משינטו לאחר המלחמה, אך השינטו נותר חלק מהתרבות והמסורת.

הקיסר חדל להיחשב אלוהי לפי החוקה החדשה (1947).

תרבות ואומנות:

• אחרי המלחמה — התפתחות תרבות פופ עולמית: קולנוע, מנגה, אנימה ומוזיקה.

• אמנים יפנים זכו בהכרה בינלאומית.

• שילוב בין מסורת למודרניות — תמצית "הרוח היפנית החדשה".

סופה של תקופה:

נסתיימה בשנת 1989 עם מותו של הקיסר הירוהיטו.

בנו, הקיסר אקיהיטו, ירש את הכתר ופתח את תקופת הייסיי (Heisei) – תקופת "השלום בהישג יד".

אירועים חשובים:

• 1926- הקיסר טאישו מת ובנו הירוהיטו הופך לקיסר

• 1930- ועידת לונדון מטילה הגבלות חימוש על יפן

• 1931- צבא יפן משתלט על מנצ'וריה, כינון ממשלת הבובות מנצוקואו

• 1932- ניסיון הפיכה של קציני הצי ורצח רונ"מ

• 1933- יפן פורשת מחבר הלאומים

• 1936- כישלון ניסיון הפיכה נוסף

• 1937- תקרית גשר מרקו פולו- בליל ה־7 ביולי 1937, סמוך לגשר מרקו פולו ליד בייג׳ינג, תרגיל צבאי יפני שגרתי הפך לעימות ירי שיצא משליטה. הדרישה היפנית להיכנס לעיר הסמוכה בתואנת חיפוש אחר חייל שנעדר נענתה בסירוב סיני — וניצוץ זה הצית את מלחמת סין–יפן השנייה

• 1940- יפן מצטרפת לציר עם גרמניה ואיטליה

• 1941- ההתקפה על פרל הארבור: ב־7 בדצמבר 1941, תחת שמי הבוקר של הוואי, תקפה יפן את בסיס הצי האמריקאי בפרל הארבור במתקפת פתע שהרעידה את העולם. מאחורי הפצצות עמדו שאיפתה של יפן לשלוט באסיה ולשבור את המצור הכלכלי האמריקאי שחנק אותה מנפט ומתכות. ההתקפה נועדה להכניע את ארצות הברית לפני שתספיק להגיב — אך במקום זאת היא עוררה את זעמה, והכניסה אותה למלחמת העולם השנייה. אותו יום, שנועד להיות ניצחון מהיר, הפך לנקודת מפנה שבה יפן פתחה דלת – לעידן החורבן של עצמה.יפן תוקפת את הצי האמריקני בפרל הרבור, מתחילה חזית אסיה במלחמת העולם השניה

• 1942- יפן משתלטת על מזרח ודרום מזרח אסיה, אך גם סופגת מפלה ראשונה בקרב מידווי

• 1945- הפלת פצצות אטום על הירושימה ונגאסאקי מביאה לכניעת יפן וסיום מחלמת העולם השניה. הכיבוש באמריקאי מתחיל

• 1946- הקיסר מכריז שאינו אל, דה מיליטריזציה , רפורמה אגררית

• 1947- החוקה החדשה נכנסת לתוקפה, עם סעיף 9 המונע מיפן אחזקת צבא

• 1950- מלחמת קוריאה מסייעת לכלכלת יפן. "טהור הממשלה מקומוניזם

• 1951- יפן חומת על הסכם שלום של סן פרנסיסקו, וחוזה בטחון עם ארה"ב . תום הכיבוש

• 1954- הקמת חילות הגנה

• 1955- קמות 2 מפלגות גדולות- המפלגה הליברלית- דמוקרטית והמפלגה הסוציאליסטית

• 1956- יפן מתקבלת כחברה באום

• 1964- האולימפיאדה מתקיימת בטוקיו . קו השינקנסן נפתח

• 1968- יפן הופכת למעצמה הכלכלית השניה בעולם החופשי

• 1972- אוקונאווה חוזרת ליפן. כינון יחסים עם סין העממית. שלושה מחבלים של הצבא האדום היפני תוקפים בשדה התעופה בישראל והורגים ישראליים ותיירים

• 1973- משבר הדלק בעקבות מלחמת יום כיפור

• 1980- יפן הופכת ליצרנית המכוניות הגדולה בעולם, ובעלת תוחלת החיים הגבוהה בעולם

• 1989- מיצויבושי רוכשת את בניין רוקפלר בניו יורק. הקיסר הירוהיטו נפטר