"ויוה לה וינה"
שטרודל וינאי בכריסמס

הקדמה:

אווירת הכריסמס באירופה היא קסומה ומלאת חיים, עם רחובות מוארים באורות נוצצים, עצי אשוח מקושטים, מוזיקת חג שמתנגנת בכל פינה, דוכנים לממכר מזכרות ועבודות יד, אוכל מסורתי, וריח של יין חם ומתובל (Glühwein) באויר. במשך שנים אמרתי לעצמי שאני חייבת להגיע לאחת הבירות באירופה בתקופה זו, ולהינות מאוירת החג, אבל איך שהוא, תמיד בגלל איזו שהיא סיבה זה לא יצא: קורונה, גיוס של הבן שלי, מלחמה, אילוצי עבודה. אז גם השנה, החברות לא זמינות, בעלי צריך להישאר בבית עם המתבגר (רחמנא ליצלן, שלא יגווע ברעב 😂).

מה עושים? זהו, אז יש לי אותי, נוסעת לבדי לזמן איכות עם עצמי. 

הפעם לבירתה של אוסטריה  - העיר וינה.

למה דווקא וינה?

העיר וינה אינה כה גדולה ומרבית האטרקציות החשובות והמעניינות שבה, מרוכזות באיזור המרכז.  העיר נחשבת כעיר בטוחה לאישה שמטיילת לבד (בדגש על אזורי התיירות ולא אזורי המהגרים) , והתחבורה בה יעילה ונוחה.

למה דווקא וינה בכריסמס? 

ברחבי העיר ישנם כ-13 שווקי חג מולד מפורסמים ועוד מספר רב של דוכנים בשכונות המגורים בהן מוכרים יין חם.  6 שווקים מתוך ה 13 נחשבים לפופולאריים והגדולים ביותר

איזה כיף, ויוה לה וינה!!!

מסלול יום 1 : הרובע  הראשון :העיר העתיקה אינרה שטאדט (Innere Stadt):

כיכר סטפן - קתדרלת סטפנוס הקדוש - רחוב גרבן - עמוד הדבר – כנסיית פטרוס- רחוב קולמרקט - כיכר מיכאל הקדוש - כיכר גיבורים - המרפסת של היטלר - שער חומת הביצורים – כיכר מריה תרזה - בית הפרלמנט האוסטרי - שוק חג המולד ברחבת בית העירייה

נחיתה, הגעה למלון, התמקמתי, ועכשיו יוצאת רגלית "לכבוש" את הרובע  1: העיר העתיקה אינרה שטאדט (Innere Stadt), ליבה הפועם של וינה הקלאסית. אני מתחילה

בכיכר סטפנוס הקדוש  (Stephansplatz) וקתדרלת סטפנוס הקדוש:

זוהי הכיכר שמקיפה את קתדרלת  סטפנוס הקדוש  (Stephansdom) . הכנסייה הוקדשה לסטפנוס הקדוש והיא נקראת בגרמנית Stephansdom . הכנסייה נבנתה כבר במאה ה-12 והתקיימו בה אירועים רבים וחשובים בהיסטוריה האוסטרית כמו הלוויתו של מוצרט. גובהו של מגדל הכנסייה הדרומי מתנשא לגובה של 136.7 מטרים ובשל כך היא נחשבת לאחת מבין הכנסיות הגבוהות בעולם.  הקתדרלה המרשימה מעוצבת בסגנון אדריכלי גותי ורומנסקי, והיא אחד מסמליה של העיר וינה.

בתקופת חג המולד, הכיכר מלאה בדוני אוכל, יין חם, ומזכרות.

מהכנסייה אני ממשיכה לשוטט רגלית ופונה  לרחוב גרבן (Graben) לאורך הרחוב ישנם חנויות יוקרתיות, פסלים ואנדרטאות המעוצבים להפליא. 

האנדרטה המפורסמת ביותר ברחוב זה היא אנדרטת הזיכרון למגפת הדבר 

הנוראה שהתרחשה בעיר בסוף המאה ה-17 וגרמה למותם של 76,000 מתושבי העיר שנשרפו ואפרם נקבר בקברים המוניים. בזמן זה העיר הייתה צפופה מאוד ומלאה בתושבים. מערכות הביוב היו גרועות ביותר ורחובות העיר היו מזוהמים (קשה לדמיין זאת בוינה של היום).  מחסני המזון של העיר היו מלאים בעכברים ועכברושים שכנראה היו אלה שגרמו להתפרצות המגפה. התנאי התברואה הירודים בוינה היו כה נוראים שבחלקים שונים של אירופה כינו את מגפת הדבר כ-"מוות הוינאי".

הקיסר קרל השישי, שליט וינה, היה אובד עצות ולא ידע כיצד למגר את המגפה, הוא פנה לאנשי הדת והציע להקים כנסייה גדולה ולהקדיש אותה לקרל הקדוש מושיע נפגעי הדבר אם המגפה תיעצר. לאחר כשנה קשה, חלפה המגפה מהעיר. כנסייה זו עומדת עד היום ונקראת כנסיית קרל.

5 דקות הליכה מקתדרלת סטפנוס הקדוש, מתחבאת בין בניינים,

הכנסייה הקתולית העתיקה על שם הקדוש פטרוס  (Katholische Kirche St. Peter)

הכנסייה מטעה, משום שהיא דחוסה בין מבנים ונראית די  פשוטה מבחוץ,  אך מה רבה ההפתעה כאשר נכנסים פנימה ורואים את היכל התפילה המרכזי המרשים המעוצב להפליא עם עיטורי זהב רבים. לא פחות מ-10 אמנים ידועים מהאזור השתתפו בעיצוב הפנימי של הכנסייה.

בסוף רחוב גרבן מגיעים לצומת T  שם אני פונה שמאלה לכיוון רחוב קולמרקט (Kohlmarkt). אי אפשר לפספס את התור המשתרך בכניסה לקונדיטוריית דמל – Demel 

הסיפור של קפה דמל מתחיל עם לודוויג דהנה, קונדיטור וינאי שבשנת 1786 שהחליט לפתוח קונדיטוריה קטנה. לא לקח זמן רב עד שהעסק שלו התפרסם והפך לאהוב בקרב המקומיים ולידוע ברחבי האימפריה. עד מהרה, קפה דמל הפך לנקודת מפגש בין האריסטוקרטים והבורגנים. אפילו הקיסר פרנץ יוזף הראשון היה אורח כבוד בדמל, מה שאפשר לו למצוא קצת שקט ושלווה בעודו כותב מכתבים לאשתו סיסי, שדי אהבה את הסורבה המיוחד של דמל.

אז זוהי הזדמנות נפלאה לעשות עצירת קפה עם שטרודל תפוחי עץ ומעליו רוטב וניל חם.

ממשיכה לאורך רחוב קולמרקט לכיוון כיכר מיכאל הקדוש  (Michaelerplatz) וארמון הופבורג (Hofburg)

חוצה את הארמון, לכיוון

כיכר הגיבורים:

אשר נבנתה בזמן שלטונו של הקיסר פרנץ יוזף שהוביל פרוייקטים שאפתניים בכול חלקי וינה. 

מי הם הגיבורים שבכיכר?

בכיכר ישנם שני פסלי רוכבים מרשימים שעוצבו על ידי אנטון דומיניק פרנקורן. הפסל הראשון שהוצב בכיכר שנת 1860 מציג את הדוכס צ'ארלס כפי שהופיע בציור מפורסם שצויר בידי יוהאן פטר קראפט. פסל זה היה כאות להאדרת בית הבסבורג כלוחמים ואנשי צבא מצליחים. הפסל השני הוצב בכיכר כ-5 שנים מאוחר יותר ומציג את הנסיך יוג'ין מסאבוי.

שני הפסלים נועדו למטרת האדרת עוצמתה הצבאית של האימפריה, אך למרבה האירוניה זמן קצר לאחר הצבתם נחלה האימפריה תבוסות קשות שהובילו אט אט לדעיכתה, עד להתפרקותה בתחילת המאה ה-20.

המרפסת של היטלר בכיכר הגיבורים

 ב-12 במארס, 1938, עמד אדולף היטלר על המרפסת הצופה על כיכר הגיבורים, והכריז - בפני המוני אוסטרים מריעים - על האיחוד המיוחל בין אוסטריה לרייך השלישי, ה"אנשלוס". במשאל העם שנערך חודש לאחר מכן, אושר האיחוד ברוב גורף - והדרך למלחמת העולם השנייה היתה סלולה.

המרפסת של היטלר: כך זה נראה בשנת 1938

כך המרפסת נראית בשנת 2024

שער חומת הביצורים – Ausseres Burgtor

השער העתיק בכניסה לכיכר הגיבורים של הארמון נבנה כבר ב-1660 והיה חלק מחומות הביצורים המאסיביות שהגנו על הארמון. השער עמד בפני המצור העות'מני בשנת 1683, אך הוא לא הצליח לעצור בדרכם של לוחמי נפוליאון ב-1809. לוחמי נפוליאון פוצצו את השער המקורי לחלוטין, ועל הריסותיו נבנה שער חדש וסמלי בין השנים 1821 ל-1824.

על השער ישנם כיתובים גדולים. 

• מהצד של רחוב הטבעת כתוב: פרנץ הראשון, קיסר אוסטריה 1824. 

• מהצד של כיכר הגיבורים כתוב: צדק הוא הבסיס לכוח. זה היה המוטו של הקיסר פרנץ הראשון.

ממשיכה בהליכה לכיוון כיכר מריה תרזה – מתחם המוזיאונים

כיכר מריה תרזה 

כיכר מריה תרזה (Maria Theresien Platz) היא כיכר מרכזית שמחברת בין שני מוזיאונים חשובים בוינה:

1. המוזיאון להיסטוריה של הטבע, במוזיאון זה אפשר למצוא תצוגות רבות של חיות מפוחלצות, עצמות דינוזאורים, מאובנים, מטאוריטים ואבני חן

2. המוזיאון לתולדות האמנות, ששימש בעברו אורווה של הקיסר, ומוצגים בו אוספי אומנות ועתיקות שהיו שייכים לבני משפחת הבסבורג.

הכיכר נקראת על שמה של הקיסרית האוסטרית הידועה, שהיתה נשואה לקיסר פרנץ הראשון מאז שנת 1765.

הזוג הקיסרי, מריה ופרנץ שלטו באימפריה האוסטרו- הונגרית בין השנים 1740 ועד 1780 ובפסל עצמו ניתן לראות את העוצמה הרבה, ששידרה הקיסרית וחלקה בהקמת האימפריה ויחסה לתושבי וינה והעם האוסטרי.

הפסל נחשף ביום הולדתו של הקיסר ב-13 למאי 1888, לאחר 13 שנים של עבודה קשה. הפסל עשוי שיש וברונזה בנוי על במה גדולה סביבה עמודים ושרשראות. בסיס הפסל מורכב משלוש קומות של מבנה מנסרתי עם עמודי תמיכה מעוצבים.

בדרך לשוק חג המולד ברחבת בית העירייה, אני חולפת על פני

בית הפרלמנט האוסטרי  (Austrian Parliament)/ (das Parlament) :

כשעומדים למרגלות הבניין מכיוון רחוב הטבעת ניתן לראות פסלים מרשימים, מזרקות ופיתוחי אבן.

• האלמנט המרכזי ביותר הוא המזרקה המרשימה הנמצאת בקדמת המבנה המפואר אשר במרכזה ניצב פסל בגובה של 5.5 מטרים של האלה היוונית אתנה – אלת החוכמה, האסטרטגיה, המלחמה והשלום. בידה הימנית היא אוחזת בנייקי, אלת הניצחון ובידה השמאלית היא אוחזת בחנית.

• למרגלות הפסל המרכזי ישנם מספר פסלים של "כוחות הביצוע והחוק" היושבים משני עבריו. הם מסמלים את העיקרון הבסיסי של הפרדת הרשויות במערכת הדמוקרטיה לצורך שמירה על שילטון החוק.

• הפסל המסמל את הרשות המחוקקת אוחז בלוח אבן ועליו החוק ואילו הפסל המסמל את הרשות המבצעת מחזיק בחרב הצדק.

• בחלקה התחתון של המזרקה ישנן מספר דמויות המסמלות את הנהרות המרכזיים של אוסטריה – נהר הדנובה, נהר האין, נהר האלבה ונהר הוולטבה. הרעיון בעיצוב זה הוא להראות שהפרלמנט הוא המקום המייצג עבור כול חלקי האימפריה.

• בנוסף ישנן 4 דמויות של רוכבים על גבי דולפינים עם כנפיים.

• בעלייה לעבר מבנה הפרלמנט, דרך הרמפה, פזורים מכול צד פסלים של היסטוריונים רומאים ויוונים ומטרתם היא לסמל ולהזכיר לפוליטיקאים את האחריות שלהם כלפי ההיסטוריה (שלא לחזור על טעויות העבר).

• בחלקה הימני של רחבת בניין הפרלמנט ניצב פסל בדמותו של קנצלר אוסטריה ד"ר קרל רנר, הקנצלר כיהן כנשיא הרפובליקה שהוקמה מחדש בשנת 1945.

• בחלקה השמאלי של רחבת בניין הפרלמנט נמצאת מצבת זיכרון של ועליה פסליהם של שלושת מנהיגיה של וינה מלפני מלחמת העולם השנייה.

במרחק דקות הליכה מגיעה לבית העירייה שם נמצא

החלום הוינאי" – שוק חג המולד הגדול שברחבת בית העירייה 

השוק שברחבת בית העירייה הוא ללא ספק המרשים ביותר בוינה והוא זה שמככב בכל התמונות הצבעוניות מוינה בתקופת החורף.

סוף יום ראשון בוינה, סיימתי היכרות ראשונית ושטחית עם העיר, בדיקות השפיות של העיר Sanity Checks, עברו בהצלחה.

אחרי שהסתובבתי, הצטלמתי, וטעמתי מדוכני השוק "החלום הוינאי" , חזרתי למלון עייפה אך מרוצה !!!

מסלול יום 2 : הרובע  הראשון :העיר העתיקה אינרה שטאדט (Innere Stadt):

רחוב קרטנר- בית האופרה- SKY ROOF GARDEN - לארמון הופבורג וינה – Hofburg Palace ומוזיאון סיסי (Sisi Museum) - הופעת בלט בבית האופרה

פותחת את הבוקר באחד מבתי הקפה התיירותיים והקלאסיים של וינה, בית קפה Café Sacher שממוקם במלון זאכר ליד בית האופרה של וינה. עוגת הדגל של בית הקפה זאכר היא כמובן הזאכר-טורט,  היא עוגה המורכבת משתי שכבות צפופות של תערובת שוקולד, מתוקות במידה, עםריבת משמש ביניהן ומעליהן, ושכבה דקה של זיגוג שוקולד מריר עם חתיכות שוקולד מעליהן ובצדדים. בדרך כלל העוגה מוגשת יחד עם קצפת מכיוון שהעוגה  יבשה מדי מכדי להיאכל כמו שהיא.

ממשיכה לבית האופרה, ומבחינה  בתור ארוך של אנשים שממתינים לפתיחת הקופות. בכדי לספוג את התרבות המקומית הקלאסית החלטתי לקנות כרטיס להופעת הבלט "אגדת חורף",  The Winter's Tale, המבוססת על המחזה של שייקספיר.

בית האופרה של וינה:

סיפורו של בית האופרה: בית האופרה הראשון

בית האופרה של וינה נחשב כאחד מבתי האופרה הטובים בעולם. בכול עונת מופעים מתקיימים לא פחות מ-350 מופעים המציגים כ-60 מופעי בלט ואופרה בסגנונות שונים מתקופת הבארוק ועד לתקופתנו. 

כמו מבנים רבים בוינה, גם בית האופרה נבנה בין השנים 1861-1869, להנאתם של בני משפחת הבסבורג ששלטה באוסטריה. בשנת 1869 נפתח בית האופרה באופן רשמי בהופעת בכורה של המופע "דון ג'ובאני" של מוצארט. באירוע זה נכחו הקיסר פרנץ יוזף ואישתו אליזבת' (הידועה בכינויה סיסי). תקופת מלחמת העולם השנייה הייתה הרסנית עבור בית האופרה. בין השנים 1938 ל-1945 שלטו הנאצים באוסטריה ובשל כך אמנים רבים נושלו מתפקידם, נרדפו וחלקם גם נרצחו. הנאצים אסרו על מופעים רבים ופגעו בתפקודו של בית האופרה.

בימים האחרונים של המלחמה, בעיצומן של ההפצצות של מטוסי בעלות הברית, נפגע בית האופרה קשות וחלקים גדולים ממנו נחרבו לחלוטין כולל האודיטוריום והבמה. כ-150,000 תחפושות שונות, נשרפו בלהבות שהשתוללו במבנה. למרבה המזל, חלקו הקדמי, כולל את המבואה המקושטת, גרם המדרגות המרכזי, הפרוזדור וחדר התה שרדו את ההפצצות.

בית האופרה המחודש

בית האופרה שופץ במשך 8 שנים ונפתח מחדש ב 1955. המופע הראשון שהתקיים במבנה המחודש היה של פידליו של בטהובן בניצוחו של קרל בום. באירוע זה התרחש מאורע אחר חשוב לא פחות – השידור החי הראשון באוסטריה.היכל האודיטוריום בנוי בצורת חצי מעגל. הקיבולת שלו כיום היא 2284 אנשים (הקיבולת של האולם המקורי הייתה 2881 אנשים). ישנם 1709 מקומות ישיבה, 567 מקומות לאנשים הרוצים לצפות בעמידה (הכרטיסים זולים מאוד עבור אלו שעומדים) ו-4 מקומות לאנשים בעלי מוגבלות הנעזרים בכיסא גלגלים.

אתר בית האופרה:  https://tickets.wiener-staatsoper.at/webshop/webticket/timeslot

אחרי שקניתי כרטיס בעמידה להופעת בלט בערב, המשכתי

לתצפית על גגות העיר SKY ROOF GARDEN

בלב העיר העתיקה, מעל למתחם הקניות שטפל (Steffl) שברחוב קרטנר, נמצא בר המשקיף ישירות על הקתדרלה במרכזית של וינה  במקום אפשר לאכול, לשתות קפה או ללגום קוקטייל ממבחר הקוקטיילים הגדול שלהם.

משם ממשיכה

לארמון הופבורג וינה – Hofburg Palace ומוזיאון סיסי (Sisi Museum)

ארמון הופבורג היה בית החורף של משפחת הבסבורג (Habsburg), ששלטה באיזור כולו במשך מאות שנים. זהו המקום בו חיו ופעלו שליטים שונים שהחלטותיהם עיצבו את ההיסטוריה של האזור ושל אירופה כולה. ארמון הופבורג כולל בתוכו 8 מוזיאונים.

אחד מוזיאונים המרכזיים של ארמון הופבורג הם מוזיאון סיסי הכולל את חדרי הקיסרים והדירות הקיסריות. המוזיאון נפתח למבקרים ב-2004. הביקור במוזיאון מאוד מומלץ.

מי זו סיסי ולמה היא כה פופולרית בוינה?

מבנים שונים ברחבי וינה הוקדשו לסיסי והסיפורים סביבה רבים מאוד. אין ספק כי סיסי היא דמות משמעותית בהיסטוריה של האימפריה של בני הבסבורג והיא השאירה את חותמה עד ימינו אנו. סיסי הייתה אישתו הקיסר הידוע פרנץ יוזף, והיא הייתה דמות יוצאת דופן בקרב משפחת האצולה – הן בהשקפת עולמה והן בהתנהגותה.  

התצוגה במוזיאון כוללת כ-300 חפצים שהיו שייכים לקיסרית. בין החפצים שמלות ערב מיוחדות של הנסיכה, קופסאות, תכשיטים, שמשיות, כפפות, גלימות ועוד מגוון רחב של פריטים שהיו מזוהים עם הנסיכה סיסי לאורח כל חייה.

תצוגת הפריטים שליוו את הנסיכה סיסי נעשית בדרך מיוחדת שמאפשרת להציץ לעבר חייה של דמות נערצת ולחשוף בפניך את הסיפורים הפרטיים, המרתקים והמיוחדים של הנסיכה סיסי. הביקור במוזיאון חושף את דמותה הטראגית של המלכה, שכן סייס היתה  אישה אומללה, בודדה, שהרגישה שהחוקים הנוקשים של חצר המלכות "סוגרים עליה" וכולאים את נשמתה. קל מאוד להזדהות עם דמותה.

כאשר טיילתי בוינה, ביקרתי במוזיאון של סיסי שבמתחם ארמון הופבורג, תוך כדי הסיור התוועדתי לסיפור חייה של הנסיכה סיסי,

ואז זה היכה בי פתאום: סיפור חייה דומה הרי לסיפור חייה של הנסיכה דיאנה.

שתיהן נישאו צעירות, לשושלות עתיקות ומכובדות. שתיהן נאבקו על חייהן האישיים מול מוסדות של כוח, שתיהן הפכו לסמל נשי, חומל, מתמרד, חופשי. שתיהן היו יפות, מטופחות והפכו לאייקון אופנה, אך לשתיהן היה גם סוד כואב: גם סיסי, וגם דיאנה, סבלו מהפרעות אכילה – בתקופות שונות, אך ממניעים דומים: חוסר שליטה, לחצים חיצוניים, ופגיעות פנימית עמוקה.

כל זאת ועוד, תוכלו לקרוא בבלוג שלי :

בין ארמונות ושברונות: מה משותף לקיסרית  סיסי ,  והנסיכה דיאנה ?

צהריים,   עוקפת את התור הארוך למסעדת השניצלים הפופולארית  Figlmüller

טיפ:  אם אינכם רוצים לעמוד בתור למסעדה - עשו כמוני , הזמינו מראש מקום באמצעות אתר האינטרנט שלהם (שימו לב יש להם 2 סניפים בוינה, סמוכים זה לה)

שעות הערב המוקדמות ממשיכה לרובע המוזיאונים (MuseumsQuartier)

רובע המוזיאונים (Museumsquartier) נמצא ברובע ה-7 של וינה, במרחק הליכה קצר מארמון הופבורג, ממוזיאון ההיסטוריה של האומנות והטבע ומרחוב הקניות מריה הילפר. במקור היה זה מתחם האורוות של הארמון, אך הוא עבר שיפוץ וחידוש משמעותי. המתחם משתרע על שטח של 60,000 מטרים רבועים והוא נחשב למרכז האומנות המודרנית של וינה. אזור זה תחום מכול עבריו בבניינים עתיקים בסגנון הבארוק, אך כשנכנסים פנימה מצפה הפתעה מודרנית בהחלט. במרכזו ישנם כמה מבנים מודרנים ממש המשמשים כמוזיאונים. יש בו 3 מוזיאוני אומנות ויצירה מכובדים: מומוק (MUMOK), לאופולד (Leopold) וזום (Zoom) המיועד לילדים. בנוסף לכך יש במתחם 2 גלריות: Kunsthalle Wien ו-Q21.

 בערב חוזרת לבית האופרה בכדי לראות את הופעת הבלט "אגדת חורף",  The Winter's Tale

אחרי יום עמוס וגדוש חוזרת למלון עייפה אך מרוצה !!!

מסלול יום 3: הרובע השלושה עשר (Hietzing) – ארמון שונברון- שוק כריסמס אם הוף (am Hof) שבמרכז העיר - 

כנסיית קרל - הופעת אופרה בבית האופרה

ארמון שוּנברון -

הארמון שימש כבית הקיץ של שליטי בית המלוכה החל מהמאה ה16 לספירה, והוא הארמון הידועה ביותר בוינה ובכל אוסטריה, ואולי אחד הארמונות הידועים באירופה. בארמון התקיימו אירועים כמו הקונצרט הראשון של מוצרט (שהיה בן 6) בפני מריה תרזה.

מול חזית הארמון שוכנים הגנים המלכותיים של שנברון – קומפלקס ענק של משדאות רחבות, מזרקות, פביליונים וגלריות שמראות שפאר הבנייה האוסטרי מתבטא לא רק במבני לבנים אלא גם באדריכלות ועיצוב נוף וגינון. בגנים תוכלו למצוא שפע של אטרקציות נוספות, כאשר הידועה שבהן היא מבוך הצמחייה. פנים הארמון מרשים אולי יותר מחזיתו, וחדריו מלאים בחפצי יוקרה, רהיטים מעוצבים, קישוטים אדריכליים ופריטי אמנות ואספנות שונים השייכים לבית המלוכה.

 האטרקציה מופע השטרודל של וינה במתחם שונברון

בסמוך למבנה הארמון,  Schönbrunn, נמצא בית קפה וקונדיטוריה בעלי מוניטין רב שנים:   הקונדיטוריה המלכותית שנקראית Gerstner K. u. K. Hofzuckerbäcker  הקונדיטוריה מציעה מופע הכנת שטרודל משעשע ומלמד שאורכו 30 דקות .

המופע מתקיים במטבח ייעודי. הקונדיטור הראשי או אחד מעוזריו המקצועיים הם אלה שמעבירים את המופע ובמהלכו יסבירו לכם על הכנת הבצק, מילוי התפוחים המושלם לפי המתכון הוינאי ואת הסודות החשובים ביותר לשטרודל הטעים ביותר.

אז כמובן שהזמנתי מראש כרטיס למופע הראשון (יש 4 מופעים כאלה ביום). הכרטיס כולל מופע משקה חם ושטרודל.

בסיום מופע השטרודל ערכתי סיור בחדרי הארמון

לה גלורייט - La Gloriette שער הניצחון בגני ארמון שנברון

לה גלורייט (La Gloriette) היא מבנה מרשים הניצב בראש הגבעה שלמרגלותיה נמצאת מזרקת נפטון.

הגלורייט ממעוצב בסגנון ניאו קלאסי המורכב מקשתות הנשענות על גבי עמודים, ארבע קשתות מכל צד. במרכז ניצב שער ניצחון המעוטר בפיסול בצורת כנפיים.

במבנה הלה גלורייט מרפסת שנחשבה לנקודת תצפית מרהיבה כבר במאה ה- 19. ממנה ניתן להשקיף על נופה היפה של העיר, על היער המוביל לגבעה ועל הגנים היפהפיים שלמרגלותיה. את מדרגות המבנה מעטרים פסלים של לוחמים שלרגליהם ניצבים אריות.

הלה גלורייט של הקיסרית מריה תרזה

מבנה הלה גלורייט עוצב על ידי האדריכל פרדיננד פון הוהנברג ב- 1775. היוזמה לבניית מבנה הגלורייט היתה של הקיסרית מריה תרזה. מסתבר כי כבר אז היתה לה מודעות לחשיבותו של המיחזור: הקיסרית ראתה כי במבנה בעיר ישנם עמודי אבן וחלקי מבנה שלא נעשה בהם כל שימוש ולכן הורתה להביאם לארמון שנברון ולבנות מהם מבנה חדש.

כך הוקם מבנה הלה גלורייט. הגלורייט שימש מאוחר יותר כחדר אוכל ואירועים ובו נהג פרנץ יוזף לעיתים לאכול ארוחת בוקר. היום ישנו במקום בית קפה.

ממשיכה לכנסיית קרל

זוהי כנסייה עתיקה שנבנתה בהוראתו של הקיסר קרל ה-6 לאחר מגיפת הדבר השחור שהכתה בעיר. הכנסייה נבנתה בסגנון מיוחד המשלב אלמנטים יווניים ורומים עתיקים עם סגנונות הבארוק והרנסנס.

בערב  חזרתי לבית האופרה. חשבתי לעצמי, "אם כבר תרבות, אז עד הסוף "

בערב הראשון התלהבתי מהופעת הבלט.

הפעם – אופרה. נשמע מבטיח, לא?

ספוילר: זה לא היה.

אחרי שעה של ניסיון נואש להתרגש מהמקהלה, והדרמה — הרגשתי שאני במלחמת הישרדות עם העפעפיים שלי... אז פרשתי בגבורה. לפחות הקונספט של "לברוח באמצע" מרגיש די אופראי. 🎭😅

אז תודה, אופרה יקרה, על התזכורת שתרבות זה לא תמיד מה שהזמנתי... אבל עדיין לא אמרתי נואש, מאמינה שבאופרה אחרת, אהנה יותר.

מסלול יום 4: הרובע השישי מריה הילף (Mariahilf) – נאשמרקט (Naschmarkt) ושוק הפשפשים (Flohmarkt) של וינה - בית הונדרטוואסר – פארק פארטר - קונצרט שטראוס ומוצארט ב kursalon

שוק נאשמרקט (Naschmarkt) ושוק הפשפשים (Flohmarkt) של וינה

אגלה לכם סוד, יש לי חיבה עמוקה לשווקים, ובמיוחד לשווקי אוכל. עבורי, הם לא רק מקום לקנות בו – הם נשמה חיה של כל עיר.הריחות שממלאים את האוויר, הצבעים שנשפכים מהדוכנים כמו ציור חי, הקולות – צחוק, מיקוח, שפה זרה שמתנגנת לי באוזניים – וכל ביס הוא שיעור קטן בתרבות שלא כתוב בשום מדריך. 

שוק נאשמרקט הוא הגדול והתיירותי ביותר בוינה. לאורך קילומטר אחד מסודרים כ-158 מסעדות ודוכנים לממכר פירות, ירקות, אוכל, שתייה ובגדים. חווית הביקור בשוק מתעצמת בימי שבת כאשר מתקיים שוק הפשפשים ברחבה שליד השוק. 

עכשיו את מבינה, יום שבת את יודעת, יש בעיר שוק, הולכת ? בטח שהולכת !!!

שוק נאשמארקט הוא מקום בו תוכלו למצוא אוכל מכול העולם.

שוק הפשפשים (Flohmarkt)

בשנת 1977 נפתח שוק הפשפשים ברחבת החניון שליד הנאשמארקט. כיום זהו מקום חוויתי לתיירים ומקומיים כאחד. השוק די גדול ויש בו כ-400 דוכנים שמתחלפים מדי שבוע. כל אחד יכול לשכור מקום בשוק ולהציע את מרכולתו ולפעמים אפשר למצוא מציאות של ממש. בשוק ישנם יצירות אומנות, כלי בית, ספרים, מוזיקה וכמובן עתיקות.

לאחר שמיציתי את הצילומים והסיור בשוק, המשכתי לבית הונדרטוואסר

מי היה פרידנסרייך הונדרטוואסר?

האיש שהלך כנגד המוסכמות, שונא הקו הישר.פרידנסרייך סטוואסר (רק מאוחר יותר שינה את שמו להונדרטוואסר) היה אמן, צייר, פסל ואדריכל אוסטרי-יהודי. הוא נולד בוינה ב-1928 לאם יהודייה ואב נוצרי. במלחמת העולם התחזה לנוצרי ובכך הצליח להינצל, בעוד שמרבית משפחתו מצד אמו לא שרדה. את מרבית חייו העביר בניו זילנד ושם גם נפטר בשנת 2000.

בית הונדרטוואסר

הבית המפורסם שבנה הונדרטוואסר נמצא ברובע השלישי של וינה הוא נבנה בין השנים 1983 ל-1985. הבית נבנה לפי רעיונותיו של האדריכל ועל כן לא תמצאו בבניין קווים ישרים (הוא טען שקו ישר הוא מלאכת השטן). הקירות החיצוניים צבעוניים, הרצפה עקומה וגלית, הגג מכוסה באדמה ודשא ובתוך הבניין צומחים לא פחות מ-250 שיחים ועצים רבים שאפילו יוצאים מבעד לחלונות. זהו הסגנון הייחודי שלו. בבית ישנן 53 דירות, 4 משרדים, 16 מרפסות פרטיות ו-3 מרפסות משותפות.

על עבודתו הנפלאה לא גבה הונדרטוואסר תשלום, כי לטענתו, זה היה שווה בשבילו – הוא הצליח להציל את המקום מעוד מבנה מכוער וסטנדרטי. כיום הבית הזה נחשב לאחד הבתים האהובים ביותר בוינה וכמיליון תיירים מגיעים אליו בכול שנה. ניתן לצפות בבית רק מבחוץ.

כפר הונדרטוואסר

ממול לבית הונדרטוואסר נמצא מבנה נוסף שעוצב על ידי הארכיטקט. מבנה זה היה פעם מפעל לצמיגים, אך הוא עבר שינוי דרסטי מבפנים ומבחוץ בין השנים 1990 ל-1991. המבנה הזה נקרא כיום "כפר הונדרטוואסר" והוא משמש כמרכז למבקרים שמגיעים לראות את יצירת המופת של הארכיטקט . המבנה עוצב כמו מרכז קניות עם מספר חנויות ובר. במרכזו ישנה מאין כיכר המכונה כיכר הכפר. המקום פתוח 365 ימים בשנה והכניסה אליו בחינם.

מבית הונדרטווסר המשכתי לפארק ללונה פארק של וינה בפארק פראטר

הלונה פארק של וינה נמצא במתחם פראטר ונקרא Wurstelprater. הפארק נפתח לציבור כבר בשנת 1766 ולמעשה הוא הפארק השני הכי עתיק בעולם (אחרי פארק השעשועים באקן שבדנמרק). בפארק ישנן כיום כ-250 אטרקציות חוויתיות לכול הגילאים והידועה שבהן היא הגלגל הענק (Wiener Riesenrad Ferris wheel) שהפך במרוצת השנים לאחד הסמלים של וינה.

הגלגל הענק המפורסם של וינה (Wiener Riesenrad)

הגלגל הענק של וינה הוקם בשנת 1897 לכבוד חגיגות שנות ה-50 של הקיסר פרנץ יוזף הראשון. בשנות ה-20 של המאה הקודמת עמד הגלגל בפני הריסה, אך למרבה המזל, בעיות כלכליות מנעו את הריסתו. ב-1944 בעת ההפגזות של בעלות הברית, נשרף הגלגל הענק ונדרש זמן ממושך לשפץ אותו. ב-2008 הוא שופץ שוב ועבר עיצוב מחדש.

שוק חג המולד בפארק פראטר ליד הגלגל הענק 

שוק זה נמצא בלב פארק השעשועים של וינה –  הפראטר ברחבה של הגלגל הענק המפורסם אפשר למצוא מגוון דוכנים של שתייה חמה, אוכל ומזכרות. בכול יום חמישי, שישי ושבת החל משעה שבע בערב מתקיימים מופעי מוזיקה חיה. כמו כן ישנן פעילויות נחמדות לילדים. 

קונצרט שטראוס ומוצארט באולם  Kursalon

ערב רביעי בוינה, הזמנתי מבעוד מועד כרטיסים לקונצרט שטראוס ומוצארט באולם הקונצרטים Kursalon, הרי קונצרטים וריקודי ואלס הם מעמודי התווך התרבותיים המזוהים כל כך עם וינה.

אולם הקונצרטים Kursalon הוא אחד הידועים בוינה כבר מאות שנים. במקום זה הופיע יוהאן שטראוס ותזמורתו באופן קבוע. למעשה, קונצרט הראשון שהתקיים באולם זה היה של יוהאן שטראוס ה-2. זהו ללא ספק מקום בעל היסטוריה מוזיקלית יוצאת מן הכלל.

קונצרט זה מתמקד ביצירות של מוצרט ושטראוס בשילוב עם קטעי אופרה ובלט. האמנים שמופיעים במופע זה הם חלק מהתזמורת של "וינה הישנה".

לאחר שעה וחצי של קונצרט חזרתי למלון עייפה אך מרוצה !!!

מסלול יום 5: הרובע 3 לנדשטראסה (Landstraßa)- ארמון בלוודר (Belvedere Palace)

פותחת את הבוקר בקפה סנטרל  - Cafe Central

קפה סנטרל –( Cafe Central) הוא אחד מבתי הקפה הוותיקים של וינה. בית הקפה נפתח בשנת 1876 והוא ללא ספק בית הקפה המפורסם ביותר בעיר, נדיר להגיע למקום ללא תור משתרך בחוץ (תזמינו מקומות מראש, אחרת תעמדו בתור יותר משעה!!!). כשזה נוגע להיסטוריה קשה להתחרות בקפה סנטרל, איפה עוד תמצאו מוסד ששירת את פרויד, הרצל, טרוצקי, סטאלין  והיטלר? בית הקפה נמצא בקומת הקרקע של ארמון פרסטל (Palais Ferstel) שנבנה ב-1860, ותקרתו נשענת על קשתות מעוטרות ומיוחדות.

מפה ממשיכה לארמון בלוודר (Belvedere Palace)

ארמון בלוודר נמצא ברובע ה-3 של וינה והוא מחולק למעשה לשני ארמונות נפרדים – הארמון העליון והארמון התחתון.

1. ארמון בלוודר העליון (Oberes Belvedere)

בארמון זה המשמש היום כמוזיאון מוצגות שלל יצירות אומנות של מונה, פיקאסו קלימט ורבים אחרים. כשהמפורסמת ביותר היא "הנשיקה" (The Kiss) של גוסטב קלימט. בנייתו של ארמון זה החלה בשנת 1717 ונמשכה 5 שנים עד לשנת 1723. הפרוייקט השאפתני הושלם במהירות, אך בשנים שלאחר השלמתו התברר כי היכל הכניסה (Sala Terrena) נבנה בצורה לקויה דבר שהוביל לשנה שלמה של שיפוצים ותיקונים בשנת 1732. 

מאז ועד היום לא עבר הארמון שינויים משמעותיים והוא נשתמר בצורה נפלאה. 

תפקידו העיקרי של ארמון זה היה להפגין את עושרו ויוקרתו של בית המלוכה והוא שימש לאירוח נציגי מדינות ואורחים חשובים של בית הבסבורג. לקראת סוף המאה ה-18 הוסב הארמון לגלריה האימפריאלית ומגוון ציורים הועברו אליו מארמון הופברוג והוצגו לציבור הרחב.

2. ארמון בלוודר התחתון (Unteres Belvedere)

הארמון התחתון נבנה לפני הארמון העליון. בנייתו החלה בשנת 1712 והסתיימה בשנת 1716. הכניסה למבנה זה הייתה דרך השער המרכזי הסמוך לרנווג (Rennweg) שהוביל לחצר המרכזית. הכניסה המקורית הובילה ישירות לאולם השיש המרכזי. ארמון בלוודר התחתון שימש בעיקר עבור מגורים, אך גם מספר אוספים של הנסיך יוג'ין אוכסנו בו.

3.גני הארמון

בין שני הארמונות ישנם גנים מקסימים. כיום, ההליכה בגנים פתוחה לקהל הרחב והיא חינמית!

לאחר בילוי משעות הצהריים ועד שעות הערב במתחם ארמון בלוודר, חזרתי למלון עייפה אך מרוצה !!!

מסלול יום 6: ספא וינה  - "תרמה וינה"

לאחר 5 ימים מלאים בהליכה ברחובות וינאיים, החלטתי להעניק לעצמי סיום רגוע, בחרתי לעצור לרגע… ולהתפנק בספא וינאי.

כי מגיע לנשמה רגע של שקט, קיטור חמים וניחוחות אקליפטוס.

הספא הגדול של וינה נפתח כבר ב-1974 בדרום העיר ונקרא ספא אוברלה

 (Therme Oberlaa) בשנת 2010 עבר המקום שדרוג ושמו שונה לתרמה וינה

 (Therme Wien) או בפשטות – הספא של וינה

בספא יש 26 בריכות בטמפרטורות שונות, 3 מתחמי סאונות עם 25 תאי סאונה, תאי אינפרה-אדום, עולם  Solewelt ובו סאונות יבשות וחדרי אדים, ומתחם עבור מסאז'ים וטיפולי יופי.

המבנה תוכנן בצורה המדמה אבני נחל ועל כן שמות איזורים במתחם נקראים – אבן היופי, אבן השלווה, אבן ההרפתקנות, אבן הסאונה ואבן הכושר.

אין ספק, הספא היה אקורד סיום מרגיע ונעים. קשה היה להיפרד מהרוגע הזה, אבל כמו כל מסע – גם לזה יש סוף. היום אני חוזרת הביתה, מלאה בזיכרונות, ומודה על כל רגע 🙏

טיפ:

במהלך ההכנות לטיול שלי לווינה, נעזרתי בשני אתרים מרכזיים שסיפקו מידע לוגיסטי מקיף ורקע היסטורי עשיר – חלק ממנו משולב גם בפוסט הנוכחי. אז אם אתם מתכננים טיול עצמאי לעיר, אני ממליצה בחום להיעזר בהם.

עבורי, הם היו מקור ידע אמין ויעיל.

austriatravel.co.il

האתר הוקם מטעם ישראלים שחיים ומטיילים באוסטריה (Austria) כדי לספק מידע מקיף ועדכני על כל אוסטריה. וינה, זלצבורגלנד, חבל טירול, קרינתיה ועוד!

www.myaustria.co.il

באתר תמצאו את כל המידע על אוסטריה: חבל טירול, זלצבורג, וינה ועוד: טיול עם ילדים, מתי / איך להגיע לאוסטריה, דירות נופש וכפרים, השכרת רכב, טיסות ועוד.